החלטה
לפניי בקשה נוספת שהגישה התובעת לתשלום תכוף. עסקינן בתאונת דרכים מיום 24/5/09, אשר בה נפגעה התובעת פגיעה לא מבוטלת והיא נמצאה סובלת מפגיעת ראש חמורה, וכן שברים בעמוד שדרה, ובין היתר במפרק ימין. הנתבעת 2, כופרת בחבותה בנסיבות המקרה, היא טוענת להיעדר כיסוי ביטוחי וזאת מאחר ונהיגת הנתבע מס' 1 היתה בניגוד לפוליסה. הנתבעת חזרה והעלתה טענה זו במהלך כל הדיונים בבקשות לתשלום תכוף שהגישה התובעת. החלטות לעניין זה ניתנו הן בבית משפט השלום בחיפה, על ידי כב' השופט רטנר והן על ידי, לפיהן, בשלב זה ומבלי להכריע בשאלת החבות, מאחר וזהו אינו השלב בו תוכרע שאלה זו, תישא הנתבעת 2 בתשלום תכוף ככל שייקבע.
בישיבה האחרונה שבה נקבעה לתובעת תשלום תכוף היה ביום 20/6/10. במהלך אותו דיון, הודיע ב"כ התובעת, כי מרשתו אמורה לעבור ניתוח להחלפת מרפק, ועל כן ביקש תשלום תכוף לגבי הוצאות עלות הניתוח וכן הוצאות ליווי. מאז אותו דיון ועד היום, ניסו הצדדים להגיע ביניהם לפשרה כלשהי באשר לתשלום התכוף הנוסף, אולם ללא הצלחה, כאשר היום הנתבעת שבה וחוזרת על טענותיה לעניין החבות.
היום, המציאה התובעת מסמכים מבית חולים רמב"ם ומבית חולים תל השומר, באשר לעלות הניתוח בארץ. לפי המסמכים שצורפו, עלות ניתוח להשתלת מפרק בבית חולים רמב"ם, הינה 40,701 ₪, כאשר לטענת ב"כ התובעת, במידה והשתלים יירכשו באופן עצמאי ניתן להוזיל עלות הניתוח לסך של 30,000 ₪. עלות ניתוח זה בבית חולים תל השומר, הינה 41,179.69 ₪. בנוסף, צירפה התובעת מסמך בשפה הערבית של ממשלת ירדן, אשר לפיו, לא ניתן לבצע את הניתוחים האמורים בבית חולים בירדן. מנגד, המציאה הנתבעת תצהיר של חוקר אשר אליו לא צורפה כל אסמכתא, וגם לא ברור מאין שואב החוקר את המידע אותו מוסר בתצהיר, גם לא צורפה לתצהיר כל הצעת מחיר אשר לפיה עלות הניתוח אותו מבקשת התובעת לעבור מסתכם לסך של 3,000 ל- 4,500 דינר, אציין כי לפי שער יציג של אחד דינר, מדובר בסכום של כ-23,000 ₪. התצהיר אינו מפרט האם עלות זו כוללת גם עלות רכישת שתלים, עלות ימי אשפוז וכו'. יחד עם זאת, אציין, כי לאור העובדה שעלות ניתוח בבית חולים רמב"ם לו תרכוש התובעת בעצמה את השתלים, מגיעה כדי 30,000 ₪ לרבות עלות ימי אשפוז, לא מצאתי כי מדובר בהפרש כה גדול, אשר מצדיק ללא כל נתונים מבוססים לפסוק לתובעת תשלום תכוף רק בגובה העלות המפורטת בתצהיר החוקר מטעם הנתבעת.
הנתבעת מעלה היום טענה, כי אין מסמך רפואי המעיד על נחיצות הניתוח. איני מקבלת טענה זו, אין חולק כי נגרם לתובעת שבר במפרק. במידה ולא תעבור התובעת את הניתוח, אזי, התובעת אינה פועלת על מנת להקטין את הנזק שנגרם לה ואינה פועלת על מנת לתקן את הנזק. ולכן, לאור הנזק שנגרם ולאור הניתוח המוצע, אזי בשלב זה, נראה כי רצוי שהתובעת תעבור ניתוח זה, גם על מנת שבהמשך לכשימונה מומחה מטעם בית משפט לבחינת מצבה הרפואי של התובעת כתוצאה מהתאונה בה עסקינן, הוא יכול ליתן חוות דעתו לאחר שהתובעת עשתה כל הדרוש על מנת לשקם את מצבה. גם אם אין מדובר בניתוח הצלת חיים, מדובר בניתוח שיש בו כדי לשפר את מצבה של התובעת ולשפר את איכות חייה, והצורך בניתוח נולד כתוצאה מהתאונה, אזי, יש לקבוע כי על התובעת לעבור ניתוח זה וכי על הנתבעת 2 בשלב זה לשאת בעלות הניתוח, וזאת בהתאם לקריטריונים שנקבעו בחוק לעניין המטרות שעומדות ביסוד פסיקת תשלום תכוף אשר בין היתר נועד לכיסוי הוצאות רפואיות שנגרמו לנפגע כתוצאה מתאונת דרכים.
על מנת להפיג חשש הנתבעת 2 שהתובעת תקבל את הסכום אולם בסופו של יום לא תבצע את הניתוח מנסיבות כאלה או אחרות, מורה כי הסכום ישולם ישירות לבית חולים רמב"ם, אשר שם עתידה התובעת לעבור את הניתוח.
לסיכום, פוסקת לתובעת תשלום תכוף בסך של 35,000 ₪, בתוספת שכר טרחת עו"ד על סך 13%. סך של 30,000 ₪ מתוך הסכום האמור ישולם ישירות לבית חולים רמב"ם על פי דרישה, ו-5,000 ₪ ישולמו לתובעת באמצעות בא כוחה לכיסוי ההוצאות הנלוות אשר כוללות נסיעה לבית החולים ושהייה של מלווה, וכל ההוצאות הכרוכות בכך.
בנסיבות אלו, משעתידה התובעת לעבור ניתוח אשר יש בו כדי להשליך על מצבה הרפואי לכל הפחות האורטופדי כתוצאה מהתאונה, אזי מוצאת, כי אין מקום להידרש לבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי בשלב זה, והבקשה תידון לאחר תום תקופת ההחלמה מהניתוח אותו תעבור.
קובעת את התיק לקדם משפט נוסף ליום 17/5/11 בשעה 9.20.
#4#>
ניתנה והודעה היום ב' כסלו תשע"א, 09/11/2010 במעמד הנוכחים.
עירית הוד, שופטת
הוקלד על ידי: מאיה אסרף