אבו סלאח נ' ח'יר

החלטה

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל, מוהנד ח'לאילה, מיום 27.8.2013, הדוחה בקשת החייב להכריז עליו כחייב כמוגבל באמצעים. לאחר שעיינתי בבקשה מוצאת אני, כי היא אינה מצריכה תשובה והנני מורה על דחייתה מכוח סמכותי ע"פ סעיף 119(ז) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם -1979.

2.ראשית, עסקינן בבקשה שלישית של החייב להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים. כפי שעמד על כך כב' הרשם, פעמיים אוחדו תיקיו של החייב, תיק האיחוד האחרון פוזר לאחר שקיבל החייב התראה מספקת לתשלום חובותיו. החייב לא הגיב להתראה זו ולא עמד בחובותיו לשלם. דעתי הנה כדעת כב' הרשם, כי טענות המבקש בבקשה זו היו צריכות לעלות בטרם פוזר תיק האיחוד. המבקש לא הציג כל טעם לאי היענותו להתראות השונות בטרם פיזור תיק האיחוד. לא יכולה להיות מחלוקת, כי לא לשם כך נועד הליך הערעור.

2.שנית, עיון במסמכים שהציג החייב מעלה כי הדיווח אודות הכנסתו אינו מדויק בלשון המעטה. כך ובעוד שמדווח החייב על משכורת של 6,500 ₪ עיון בתדפיסי הבנק מעלה (ובאופן מפתיע לא צירף החייב תלושי משכורת), כי החייב משתכר אף למעלה מכך; משכורתו לחודש 5/2013 עומדת על סך של 8,097.58; משכורתו לחודש 6/2013 עומדת על סך של 7,546.09 ₪; משכורתו לחודש 7/2013 11,775.47 ₪ (!) עוד עולה כי לחייב פיקדונות כלשהם עליהם לא דווח. חייב הפונה לרשם ההוצל"פ בבקשה לקבלת סעד (ובבקשת רשות ערעור לבית המשפט) בראש וראשונה צריך לבוא בניקיון כפיים ולמסור מידע מהימן ומדויק.

3.שלישית, הצעת החייב לתשלום סכום של 250 ₪ לחודש בלבד, כאשר כלל הכנסותיו והכנסות בני ביתו (אשתו והוריו עמם הוא מתגורר בדירתם) הן על פי הצהרותיו, 9,500 ₪ (אם לא למעלה מכך, על פי הנתונים בפועל) היא הצעה זעומה. לחייב חובות בסך כולל של למעלה מ-408,383 ₪. הצעה לתשלום סך של 250 ₪ בלבד בחודש אינה סבירה בנסיבות העניין. כן לא הוברר מדוע אשת החייב לא עובדת.

4.מכלל טעמים אלו לא מצאתי כי החלטת ראש ההוצאה לפועל עומדת בניגוד לפסיקת בתי המשפט או כי הנה שגויה. הטענה כי מצבו הכלכלי של המבקש- החייב בכי רע אינה מספקת על מנת להצדיק איחוד תיקים לא כל שכן בקשה לאיחוד תיקים שלישית, ולאור נסיבות העניין.

5.אי לכך מוצאת אני להורות על דחיית הבקשה. מאחר ולא נדרשה תגובה, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ד, 11 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.