אבו סיף נ' כהן

פסק דין

בפניי תביעה לתשלום הסכום של 117,333 ₪, בעבור הפניית לקוח לעו"ד.

התובע והנתבע שניהם הינם עורכי דין.

על פי הטענה, הפנה התובע לנתבע לקוח, מ ר אחמד בדיר וסיכם עימו לקבלת שליש משכר הטרחה שיתקבל מלקוח זה.

הנתבע מכחיש נמרצות, כי הוסכם על העברת חלק כלשהו של שכר הטרחה לתובע, ומעלה עוד טענות רבות כפי שיבואר בהמשך.

לאחר שמיעת התיק נשמעו סיכומי הצדדים בעל פה ופסק דיני זה ניתן לאחר שמיעת התיק לגופו של עניין.

דיון:

תיק זה מעלה מספר סוגיות ואדון בהן כסדרן.

האם הופנה מר בדיר לנתבע באמצעות התובע? והאם הוסכם על תשלום שליש משכ"ט לתובע בגין כך?;

התובע טוען, כי בשל היכרותו את הנתבע, והעובדה שהנתבע הינו עו"ד המתמחה בתחום דיני המקרקעין, כאשר הגיע אליו מר אחמד בדיר, שביקש להגיש תביעה בנוגע לקרקעות בכפר קאסם, שעל פי טענתו בני משפחתו נושלו מזכויותיהם בהם, הפנה את מר בדיר אחמד לנתבע, על מנת שהאחרון יטפל בענייננו.

התובע טוען, כי במסגרת אותה הפגישה, הוסכם כי יקבל שליש משכר הטרחה שהנתבע יקבל ממר בדיר אחמד.

הנתבע טוען, לעומת זאת, כי את מר בדיר אחמד הפנה אליו , אחיו של התובע, מר חאמיס אבו סייף, שהיה לקוח שלו מזה שנים ארוכות, וכי אומנם מר אחמד בדיר הגיע למשרדו יחד עם התובע, אולם לא הוסכם ולא דובר מאומה ביחס להפרשת שליש משכר טרחתו לטובתו, מה גם שאינו נוהג לעשות כן.

עוד נטען, כי התובע לא לקח כל חלק בטיפול בתיק.

לאחר ששמעתי את שני הצדדים אני מקבלת את גרסתו של התובע בעניין זה, שנתמכה בשלל ראיות כפי שעוד אבאר להלן, ודוחה את גרסת הנתבע.

מעבר לעדותו של התובע שלא נסתרה, הובא מר אחמד בדיר למתן עדות. הנתבע ביקש לסתור את אמינותו של מר אחמד בדיר.

אכן, מר אחמד בדיר נושא באמתחתו מלוא החופן טרוניות ומענות כלפי הנתבע, ויש להתייחס לעדותו בזהירות רבה. כך למשל מסתבר, ועל כך לא הייתה כל מחלוקת, הנתבע נדרש להגשת תובענה לקבלת שכר טרחתו. תובענה זו נוהלה בהליך 14070/05, שם טען מר אחמד בדיר, שהסכם שכר הטרחה עליו חתם עם הנתבע, זויף על ידי הנתבע. עוד הסתבר, כי אף לאחר שביהמ"ש באותו הליך, הפנה את הסכם שכר הטרחה לגרפולוג והסתבר כי המסמך אינו מזויף, לא חזר בו מר בדיר מטענת הזיוף, אלא העלה טענה חדשה, שעל פיה, הוא אכן חתם על הסכם שכר הטרחה, אולם הסכם זה שורבב לניירות רבים עליהם חתם.

עוד עלה, כי מר אחמד בדיר, נוטר לו לנתבע, ביחס לעבודתו, ומעלה טענות רבות בקשר עם כך, שאין זה המקום לפרטן, משום שהמדובר בסכסוך שאינו חלק מההליך שבפניי, ולא מצאתי מקום להרחיב במחלוקות הרבות שבין מר אחמד בדיר לבין הנתבע, אלא שכאשר בוחנים את עדותו של מר אחמד בדיר יש להתייחס בזהירות רבה לטענותיו כלפיה נתבע.

למרות זאת, במסגרת חקירתו, אישר מר אחמד בדיר, כי אכן הגיע למשרדו של הנתבע באמצעות התובע, וכי הופנה לנתבע על ידי התובע. מר בדיר הכחיש כי הופנה על ידי מר חאמיס אבו סייף, אחיו של התובע. הנתבע אינו מכחיש, כי אכן מר בדיר אחמד הגיע למשרדו לראשונה כשהוא מלווה בתובע.

עוד יש לציין כי גרסתו של הנתבע , על פיה מי שהפנה את מר אחמד בדיר אליו , הוא אחיו של התובע, לא הוכחה, אחיו של התובע לא הובא להעיד, ובכל הכבוד לנתבע, ככל שהוא מבקש להסתמך על טענה מסוג זה, היה עליו להביאו ולא על התובע להביא את אחיו כדי להכחיש טענה שהנתבע מעלה.

בנוסף, לעדותו של התובע, שכאמור לא נסתרה, תמיכה לעדותו אני מוצאת בכך, שהנתבע הכחיש כי הוסכם על העברת שליש משכר הטרחה, ביחס לטיפול בשני תיקים נוספים שעל פי גרסת התובע הובאו על ידו לנתבע, לקוחות בשם: שותפות קארג'ה ואוסטוינד, ולקוח נוסף בשם אבו ליבדה. ביחס ללקוחות אלה, הכחיש הנתבע כי הוסכם על תשלום שליש משכר הטרחה, אולם לתיק ביהמ"ש צורף שיק של הנתבע בסכום של 4,000 ₪, ששולם לתובע, ביום 6.6.99, תשלום שהתובע טוען, היה חלק משכר הטרחה שקיבל באותו הזמן הנתבע, בתיק שותפות קארג'ה ואוסטוינד.