אבו סיאם נ' בנק דיסקונט באר שבע סניף קניון הנגב 11150

החלטה

1.בפני בקשה להורות על עיכוב הליכי מימוש משכון ועל החזרת הרכב, נשוא המשכון, למבקשת. הבקשה הוגשה כבקשה לסעד זמני במסגרת התובענה העיקרית.

רקע

2.ביום 08.02.2010 הגישה המבקשת בקשה לפסק דין הצהרתי במסגרתו נתבקש בית המשפט להצהיר כי המשכון מיום 16.06.03 אשר נרשם ברשם המשכונות ביום 30.03.2003 על רכב מס' 6860335 פקע ואין לו תוקף.

בנוסף, נתבקש בית המשפט להורות על עיכוב הליכי מימוש המשכון בתיק הוצאה לפועל 2400940092 ולהורות על החזרת הרכב למבקשת עד למתן החלטה בתובענה.

במסגרת בקשתה לפסק דין הצהרתי, טענה המבקשת כי ביום 17.06.03 אושרה בקשת המבקשת ובעלה לקבלת הלוואה על סך 30,000 ₪ וכי להבטחת תשלום ההלוואה נרשם המשכון נשוא תיק זה. ההלוואה נפרעה במלואה ולכן פקע המשכון. כן צויין כי ברישיון הרכב נרשם שהמשכון הינו "לטובת הלוואה".

המבקשת טענה כי אינה יודעת קרוא וכתוב בעברית והמשיב לא הסביר לה שהיא חותמת על ניסוח שונה משהוסבר לה. כן נטען כי ביום 18.05.09 יצאה המבקשת מן החשבון ולא היו למבקשת במועד זה שום התחייבויות למשיב. בנוסף נטען כי בו ביום נפתח חשבון חדש על שמו של בעלה, ולא יכול להיות שהמשכון, שנוצר שש שנים קודם לכן, בא להבטיח חשבון שלא נולד.

עוד נטען שהחוב היה כ – 10,000 ₪ ואילו שוויו של הרכב גבוה יותר וכי המשיב מנסה להתנכל לבעלה של המבקשת בשל החלטתו להפסיק את פעילותו אצל המשיב.

3.בהחלטה מיום 07.03.2010 הוריתי על עיכוב הליכי מכירת הרכב, בכפוף להפקדת סך 4,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית.

4.ביום 29.04.2010 התקיים בפני דיון. הצדדים טענו טענותיהם והשלימו טיעוניהם בכתב.

טענות הצדדים

5.כאמור, טוענת המבקשת כי המשכון ניתן להבטחת הלוואה שנטלו המבקשת ובעלה מהמשיב, אשר נפרעה, ולאחר פירעונה הוצאה המבקשת מהחשבון אשר נפתח מחדש על שם בעלה בלבד, כך שלמעשה החשבון המשותף נסגר וכך גם חיובי המבקשת.

בנוסף נטען, כי החוב הנכון בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל היה 10,000 ₪ ולא 24,000 ₪.

לעניין מאזן הנוחות נטען כי ההפרש בין שווי הרכב לבין שוויו למימוש מהיר בהליכי ההוצאה לפועל מהווה את הנזק הצפוי למבקשת במקרה של מימושו, והמבקשת עותרת להחזרת הרכב לידיה הואיל ואין טעם להשאירו במגרש ההוצאה לפועל בשל הוצאות האחסון והפגיעה ברכב. על כן נטען כי אם לא יוחזר הרכב, הנזקים יעלו על ערך הרכב והחוב בתיק ההוצאה לפועל יגדל, ואילו מנגד, המשכון עדיין בתוקף, יש הפקדה של 4,000 ₪ ולא ננקטו כל הליכים אחרים כנגד החייב (בעלה של המבקשת) על מנת לגבות את החוב.

6.טענות המשיב בתמצית הן כי הליך המכר אושר כבר ביום 04.03.2010 ולכן היה על המבקשת להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל ולבית המשפט אין סמכות לדון בבקשה.

כן נטען כי הרכב שועבד לקיום כל התשלומים וההתחייבויות של המבקשת ו/או בעלה כלפי המשיב ואין זה נכון כי השעבוד נועד להבטחת פירעון ההלוואה בלבד.

בנוסף נטען כי טענות המבקשת חסרות כל בסיס. טענותיה כי לא קראה או לא הבינה את שטר המשכון הן טענות כלליות, נעדרות כל ביסוס והמבקשת מוחזקת כמי שקראה והבינה את תוכנו של שטר המשכון עליו חתמה. לעניין טענת המבקשת לפיה היא אינה בעלת החשבון, נטען כי טענה זו אינה פוגעת בתוקף המשכון וגם הטענה שבעבר נפרעה הלוואה, אינה קשורה למהות שטר המשכון.

לעניין מאזן הנוחות נטען שהמשיב הינו נושה מובטח וכי ערכו של הרכב נקבע על בסיס חודשי וככל שחולף הזמן מאבד הרכב מערכו.

דיון ומסקנות

7.בית המשפט הדן בבקשה למתן סעד הצהרתי מוסמך ליתן סעד זמני, לרבות עיכוב הליכים (צו מניעה) וצו עשה ומכאן שאין לקבל את טענת המשיב שעניינה חוסר סמכות.