אבו סהיבאן נ' המטה הארצי / מדור פניות נהגים ואח'

החלטה

בפני בקשה להאריך המועד להגשת בקשה להישפט על פי סעיף 230 לחסד"פ [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

המדובר בדו"ח, אשר נרשם לחובת המבקש בשנת 2010.

לטענת המבקש, העבירה נשוא דו"ח זה, לא בוצעה על ידו ונודע לו על דו"ח זה רק כאשר נתקבלה לידיו הודעה על עיקול מהמרכז לגביית קנסות.

לטענת המבקש, הינו בעל חברה להשכרת רכבים ובמועד ביצוע העבירה הרכב היה מושכר למר אבו הדיב גאבר (להלן: "המשכיר") (צורף חוזה ההשכרה בין המבקש למשכיר), עוד טען המבקש כי הגיש בקשה למרכז פניות הנהגים לצורך הסבת הדו"ח על שם המשכיר, אך נענה בשלילה לאור זאת שהבקשה הוגשה לא במועד שנקבע ע"פ החוק.

עוד ציין המבקש, כי נסיונותיו להחתים את המשכיר על תצהיר מטעמו, לא צלחו.

לפיכך, מבקש המבקש כי תינתן לו הזדמנות נאותה כדי להביא את ראיותיו ולנסות להוכיח כי אינו אשם בעבירה המיוחסת לו והדו"ח נרשם לו שלא בצדק.

המשיבה הביעה התנגדותה לבקשה, נוכח הזמן שחלף ובהתאם לכלל סופיות הדיון. לטעמה, לא ניתן להשית אישום פלילי או להיעתר לבקשה רק בשל טענה בעלמא שאינה נתמכת בעובדות או בראיות, אך לא בראיות לכאורה, כי אדם אחר עבר את העבירה.

המדובר בדו"ח מצלמה אשר נשלח בתחילה לחברת ההשכרה ליס קאר בע"מ (להלן: "חברת ההשכרה"). חברת ההשכרה הגישה בקשה להסבת הדו"ח על שם המבקש ביום 05/09/10 ומיום זה, לא ידוע מה עלה בגורל הדו"ח למעט טענתו של המבקש לפיה, נודע לו על הדו"ח רק כאשר קיבל את ההודעה על עיקול הרכב מהמרכז לגביית קנסות. הבקשה להסבת הדו"ח הוגשה על ידי חברת ההשכרה כחודשיים לאחר ביצוע העבירה ותמוהה בעיני שעד ליום 14/11/11 – תאריך משלוח ההודעה על עיקול הרכב, לא קיבל המבקש את הדו"ח שהוסב על שמו או כל הודעה אחרת וקיים הרושם כי בקשה זו מוגשת בנסיון למצוא "מפלט" מתשלום הקנסות שהצטברו לחובתו.

לא זאת אף זאת, המבקש לא צירף תצהיר מטעם מבצע העבירה ואף החוזה שערך עם המשכיר לקוני ואינו כולל פרטים מזהים של המשכיר זולת מספר טלפון הנייד שלו.

במצב עניינים זה, סבור אני כי אין מקום לקבל את בקשתו של המבקש ועל כן היא נדחית.

ניתנה היום, כ' אב תשע"ב, 08 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.