אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אבו סבית נ' מדינת ישראל - ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום

אבו סבית נ' מדינת ישראל - ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום

תאריך פרסום : 28/04/2013 | גרסת הדפסה
בב"נ
בית משפט השלום באר שבע
32515-08-12
04/04/2013
בפני השופט:
יואב עטר

- נגד -
התובע:
סהאם אבו סבית
הנתבע:
מדינת ישראל - ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום

החלטה

בפני בקשות נוגדות. האחת מטעם הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום, לחיוב המבקשת בהוצאות משפט, ומנגד בקשת המבקשת להחזר פיקדון.

עניינה של בקשה זו בשני הליכים שונים שהוגשו על ידי המבקשת. ההליך הראשון החל בהגשת בקשה ע"י המבקשת ביום 20.8.2012 (צ"א 4230/12) ובו נרשמה כמשיבה: "מדינת ישראל מנהל מקרקעי ישראל" כותרתה של הבקשה הייתה: "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע" וברישא של הבקשה נרשם: "בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על ביטול צו הריסה מנהלי שהושת על ביתה של המבקשת, וכן להורות על עיכוב ביצוע של צו ההריסה המנהלי...".

ההליך השני החל בהגשת בקשה ע"י המבקשת ביום 30.8.2012, (32515-08-12) ובו נרשמה כמשיבה: "מדינת ישראל משרד הפנים". כותרתה של הבקשה הייתה: "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע" וברישא של הבקשה נרשם: "בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על ביטול צו הריסה מנהלי שהושת על ביתה של המבקשת, וכן להורות על עיכוב ביצוע של צו ההריסה המנהלי...".

בהליך צ"א 4230/12 צורף כצרופה לבקשה צו לסילוק יד ולפינוי מקרקעי ציבור לפי חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים) התשמ"א – 1981 ובהליך 32515-08-12 צורף במסגרת הצרופות לבקשה העתק צו הריסה מנהלי שניתן.

במסגרת הליך צ"א 4230/12 הורה כב' השופט י. ליבדרו ביום 20.8.2012, על עיכוב ביצוע ההריסה, בכפוף להפקדת סך של 5,000 ₪ (להלן:"הפקדון").

בדיון בהליך צ"א 4230/12 ביום 5.9.12, בפני כב' הנשיא אביחי דורון, הודיע ב"כ המבקשת כי ההליך הוגש בצורה שגויה, ועל פי החלטת בית המשפט נמחקה הבקשה ללא הוצאות.

עיקר טענותיו של ב"כ המבקשת באשר לפיקדון הן, כי למעשה משבהליך צ"א 4230/12 לא חוייבה המבקשת בהוצאות ומשהצד שכנגד באותו הליך אינו עותר להוצאות, הרי יש להורות על החזרת הפיקדון.

אלמלא ההתפתחויות אשר יפורטו להלן, הרי שלא היה מקום לאחד את ההליכים לצורך הדיון בבקשה להחזר הפיקדון ובבקשה שהוגשה בהליך 32515-08-12, על ידי הוועדה המחוזית (להלן: "המשיבה") לחיוב המבקשת בהוצאות. ואולם, בבקשת המבקשת אשר פתחה והניעה את ההליך במסגרת הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי (32515-08-12) ציין ב"כ המבקשת מפורשות בבקשה כי הוא מבקש שלא להורות על הפקדה בהליך זה, במסגרת בקשתו לעיכוב ביצוע ההריסה, וביקש מפורשות, לראות בפיקדון שהופקד בהליך צ"א 4230/12 כפיקדון שהופקד גם בהליך זה. כך בסעיף 3 לבקשה שהוגשה לביטול צו ההריסה המנהלי ולעיכוב ביצועו, ואשר פתחה את הליך 32515-08-12, כתב ב"כ המבקשת מפורשות: "יודגש כי למבקשת ניתן צו הריסה על ידי מנהל מקרקעי ישראל על הבית ועל כך הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע, וניתן עיכוב ביצוע, בכפוף להפקדה. בוצעה הפקדה על סך 5,000 ₪... ... בית המשפט הנכבד מתבקש לא ליתן הפקדה נוספת מאחר ובוצעה הפקדה על ידי המבקשת... ... מצ"ב החלטה על עיכוב ביצוע (וצורפה לבקשה כצרופה החלטת כב' השופט ד"ר י. ליבדרו מיום 20.8.2012 לעניין הפיקדון – י.ע.) ושובר תשלום ששובר (כך במקור י.ע) ע"ס 5,000 ₪.

בתצהיר שצורף לבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי (32515-08-12) ציינה המבקשת מפורשות: "ניתן כנגד הבית צו הריסה קודם על ידי מנהל מקרקעי ישראל, ומתנהל תיק בנוגע לכך בבית המשפט. אציין כי במסגרת ההליך בבית המשפט הפקדתי סך של 5,000 ₪ לביצוע עיכוב הביצוע (כך במקור – י.ע).

לאור כפל ההליכים הוריתי ביום 2.9.2012 לב"כ המבקשת לנמק מדוע מתבקשת החלטה נוספת משניתנה החלטה לעיכוב ביצוע על ידי כב' השופט ד"ר י. ליבדרו, וכך גם באשר להפקדה.

ביום 4.9.2012 הגיש ב"כ המבקשת הודעה לבית המשפט בהליך 32515-08-12 ובה רשם מפורשות כי: "בהמשך להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 2.9.12, ב"כ המבקשת מקבל את החלטת בית המשפט הנכבד לעניין העיכוב ביצוע ולעניין ההפקדה... ... כמו כן, המבקשת הפקידה את הפיקדון על סך 5,000 ₪ כנדרש".

ביום 13.9.12, הגיש במסגרת הליך 32515-08-12 ב"כ המבקשת בקשה שכותרתה: "בקשה דחופה להבהרה" ובה ציין מפורשות כי בהמשך להחלטת בית המשפט מיום 2.9.12 מתבקש עיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי תוך שהדגיש כי חרף קיומו של ההליך האחר : "בית המשפט בהחלטתו הקודמת לא נתן עיכוב ביצוע בצו ההריסה המנהלי. המבקשת כבר הפקידה סך של 5,000 ₪ בהתאם להחלטת השופט התורן". (סעיפים 7,8 לבקשת המבקשת – מיום 13.9.12).

מן המקובץ עולה כי המבקשת מפורשות ביקשה לכרוך את ההפקדה שהופקדה במסגרת הליך 4230/12 כבטוחה במסגרת בקשתה לעיכוב ביצוע הצו בהליך 32515-08-12, והמבקשת היא זו שביקשה את בית המשפט לראות בפיקדון שהופקד בהליך 4230/12 כפקדון גם בהליך 32515-08-12 ולמעשה ביקשה מפורשות כי בית המשפט יסתפק בפיקדון זה ובכך ייחסך ממנה הצורך להפקיד פיקדון נוסף כבטוחה במסגרת הליך 32515-08-12.

משכך הם פני הדברים, ומשבעקבות בקשת המבקשת נמנע בית המשפט מלהורות על הפקדת פיקדון נוסף בהליך 32515-08-12 הרי שיש טעם לפגם בטענת ב"כ המבקשת , כיום, כי אין כל זיקה בין ההליכים וכי אין כל קשר בין הפיקדון שהופקד בהליך 4230/12 להליך 32515-08-12 וברי כי נוכח בקשות המבקשת והימנעות בית המשפט מלחייבה בהפקדה נוספת בהליך 32515-08-12 דין הפיקדון כפיקדון שהופקד גם במסגרת הליך זה.

ביום 13.9.12, הגיש ב"כ המבקשת בקשה: "לביטול דיון ולביטול עיכוב הביצוע" ובה ציין כי המבקשת חוזרת בה מבקשתה לעיכוב הביצוע, ומבקשת לבטל את הדיון שנקבע בבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי בהליך 32515-08-12 וביום 20.9.12, הורה בית המשפט על מחיקת הבקשה.

עתה עותרת המשיבה לחיוב המבקשת בהוצאות משפט, תוך שהדגישה, כי בגין הגשת הבקשה נדרשה להגשת תגובה מפורטת וכן לתגובות נוספות בעקבות בקשות שהוגשו על ידי ב"כ המבקשת. בנוסף, טענה המשיבה כי ב"כ המבקשת נמנע מלפרט בבקשתו לביטול הדיון מיום 13.9.2012, את העובדה הפשוטה והיא כי כבר בבוקרו של אותו יום בוצעה הריסת המבנה נשוא הצו, וזאת, בעקבות חזרתה של המבקשת מבקשתה לביטול הצו לסילוק יד (ההליך בו ניתנה החלטה לעיכוב ביצוע) ובשים לב לעובדה שלא ניתן עיכוב ביצוע לצו ההריסה המנהלי, לאחר שזה הותנה בהפקדה נוספת.

לטענת המשיבה, משהבקשה הוגשה לאחר שהמבנה נהרס, היה באי ציון עובדה זו בכדי להוות הטעייה של בית המשפט.

ב"כ המבקשת בטיעוניו טען כי לא ידע כלל כי המבנה נהרס שעה שהגיש את הבקשה. ראוי לציין כי במהלך הדיונים בפני הוברר כי המבנה נהרס ביום 13.9.12 בשעה 11:00 ומשמעיון במערכת נט המשפט עולה כי בקשת המבקשת לביטול ההליך הוגשה באותו יום בשעה 14:32, הרי שחזקה כי המבקשת ידעה, שעה שהוגשה בקשתה כי המבנה נהרס והיה עליה לציין זאת.

משכך הם פני הדברים, ונוכח אופן התנהלות המבקשת ובא כוחה, אשר קצרה היריעה מלתאר בהחלטה זו את מלוא התמונה בעניין זה, ביחס לבקשות שהוגשו ולהחלטות שניתנו במסגרת ההליך (ודי אם יצויין כי רק לצורך הדיון בבקשות לחיוב בהוצאות ולהחזר הפיקדון נדרש בית המשפט לקיים שני דיונים לאור אופי הטענות שהועלו) סבורני כי יש ממש בבקשת המשיבה לחייב את המבקשת בהוצאות משפט. הגם כך, ולפנים משורת הדין, לאור העובדה שחרף התנהלותה הבעייתית הרסה המבקשת בעצמה את המבנה, אמנע מחיובה בסכום הראוי ואחייבה בסכום נמוך משמעותית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ