אבו סבית נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

בפני בקשת המבקש להאריך המועד להגשת בקשה להישפט על פי סעיף 230 לחסד"פ [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

המדובר בדו"ח מצלמה, אשר לפיו עבר בעל הרכב, עבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר.

במסגרת בקשתו, מבקש ב"כ המבקש להסב את דו"ח מספר 38501188940 על שם הגב' מירב שושני אפללו, שכן במועד ביצוע העבירה, הרכב שצולם כמבצע העבירה, היה בחזקתה ולא בחזקת בעל הרכב. ב"כ המבקש צירף לבקשה תצהירים, הן של המבקש והן של הנהגת אשר מעוניינת שהדו"ח יוסב על שמה. יחד עם זאת, טען ב"כ המבקש, כי הדו"ח מעולם לא הגיע לכתובתו. משכך, על מנת שלא יגרם למבקש עיוות דין, מבקש ב"כ המבקש מבית המשפט להיעתר לבקשתו.

ב"כ המשיבה, הביע התנגדותו לבקשה, מהטעם שהדו"ח וההודעה על כפל הקנס הגיעו לכתובתו העדכנית של המבקש, כפי שהיא מצויינת ביפוי הכוח שחתם לעורך דינו. יחד עם זאת, המבקש הגיש את בקשתו בשיהוי רב, שכן העבירה בוצעה ביום 01/01/11 ועברה למעלה משנה. בנסיבות אלו, מבקש ב"כ המשיבה מבית המשפט, לא להיעתר לבקשת המבקש.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי המבקש לא הציג טעם ראוי אשר בגינו יש להיעתר לבקשה. לא זאת אף זאת, ביפוי כוח שחתם המבקש בפני עורך דינו ביום 25/07/11 מופיע הכתובת, אליה נשלחו ההודעות מטעם המשטרה, כך שטענתו של המבקש לפיה ההודעות נשלחו אך לא הגיעו לכתובתו, הינה חסרת שחר והמשיבה הצליחה להוכיח כי ההודעות נשלחו לכתובתו העדכנית של המבקש.

יתרה מזאת, תמוה בעיני כי נודע למבקש על הדו"ח רק לאחר שנמסר לו מטעם משרד הרישוי כי רשיונו לא יחודש וככל הנראה בקשה זו מוגשת בנסיון למצוא "מפלט" מביצוע אמצעי תיקון ו/או תשלום קנסות שהצטברו לחובתו כאמור. בנסיבות אלו, אין אני סבור שיש מקום לפתיחת שערי בית המשפט בשלב כל כך מאוחר בפני המבקש.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ב, 03 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.