החלטה
לפניי התנגדות לביצוע שטר אשר הוגשה ביחס לשני שיקים: שיק על סך 9,652 ליום 31/05/12, ושיק על סך 24,966 ליום 30/06/12. כן לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.
המשיב הגיב לבקשות אלו, בהתאם להחלטתי.
לטענת המבקשת, ביום 28/02/12 נכרת הסכם בינה לבין חברת "אלג'למה כוח אדם שיפוצים וטייח בע"מ", אשר במסגרתו התחייבה האחרונה לביצוע עבודות טייח. לטענת המבקשת, החברה קיבלה סדרת שיקים עבור ביצוע העבודות, אך לא ביצעה אותן. המבקשת נאלצה לשכור את שירותיו של קבלן אחר לביצוע העבודות, ולכן ביטלה את השיקים שנמסרו לחברה, לרבות שני השיקים הנ"ל. לטענת המבקשת, המשיב ידע בעת קבלת השיקים, כי אלו בוטלו.
לטענת המשיב, הוא קיבל את השיקים לידיו טרם ביטולם, כשיקים סחירים. המשיב הוא חלפן כספים, הוא נתן תמורה בעד השיקים, והוא אינו צד לסכסוך בין שני הצדדים האחרים. המשיב מתנגד להארכת המועד, שכן מדובר באיחור של ארבעה חודשים, והטעם לאיחור (אי טיפול באזהרה, אשר הומצאה כדין ונשכחה ברכב המנהל) – אינו מצדיק הארכת מועד.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לנכון להורות על קבלת ההתנגדות, תוך הארכת המועד להגשתה.
אכן, ההתנגדות הוגשה באיחור, אך לא באיחור של ארבעה חודשים. האזהרה הומצאה למבקשת ביום 10.7.13, ואילו ההתנגדות הוגשה ביום 16.10.13, כשלושה חודשים לאחר מכן. היות וימי פגרת הקיץ ואף ימי פגרת סוכות אינם באים במניין הימים להגשת ההתנגדות, הרי שהאיחור בהגשת ההתנגדות הינו של כשבועיים בלבד. הפגיעה בהסתמכות של המשיב על אי הגשת התנגדות בנסיבות אלו, הינה קטנה, וניתן להתגבר עליה באמצעות פסיקת הוצאות הולמות. האיחור בהגשת ההתנגדות נבע מרשלנות המבקשת או מי מטעמה, אך אין ברשלנות זו כדי לחסום דרכה של המבקשת אל ביהמ"ש, אלא להביא לחיובה בהוצאות בלבד.
לגופו של עניין, בפי המבקשת טענת כשלון תמורה מלא. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי המשיב אינו מתגבר על כשלון התמורה, מאחר וידע עליו, ומאחר והוא משתף פעולה עם הקבלן להוצאת כספים במרמה. המבקשת מעלה, איפוא, טענות כנגד תום לבו של המשיב, וכנגד מעמדו כ"אוחז כשורה" אשר עשוי להתגבר על כשלון התמורה. שאלות אלו ניתן לברר רק במסגרת ההליך העיקרי, לאחר מתן רשות להתגונן. הטענות שבפי המבקשת מצדיקות מתן רשות להתגונן, שכן אם יתקבלו, יש בהן כדי להביא להדיפת תביעתו של המשיב. עם זאת, מכיוון שמדובר בהגנה כלפי תביעה המוגשת על ידי צד שלישי, הנהנה מחזקות שונות הקבועות בפקודת השטרות, לעניין מתן תמורה בעד השיקים ולעניין אחיזתו כשורה, הרי שיש להותיר את הסכום שהופקד כבר בביהמ"ש (סך 5,000 ₪) לצורך עיכוב ההליכים, כערובה על פי תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
אשר על כן:
א. אני מאריכה את המועד להגשת ההתנגדות ומורה על קבלתה.
ב. אני מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיב בסך 1,000 ₪, ללא קשר עם המשך ההליכים.
ג. העירבון יישאר בקופת ביהמ"ש עד לסיום ההליך המשפטי.
התצהיר ישמש כתב הגנה.
נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.
התובע יגיש תצהיר מטעמו, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.
אם לא יוגש תצהיר מטעם התובע, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקשת.
עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובע לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקשת.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ד, 15 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.