אבו נ' עיריית חיפה

החלטה

1. ביום 22.1.14 ניתן פסק דין בעתירה שהוגשה על ידי המבקש. פסק הדין נתן תוקף להסכמת הצדדים כפי שהושגה בדיון, וכפי שנחתמה על ידי הצדדים עצמם ועל ידי באי כוחם. באותו יום ממש, 22.1.14 הגיש המבקש ללא באת כוחו בקשה כתובה בכתב ידו, לביטול פסק הדין בטענה שעורכת הדין לא אמרה לו שהוא לא יכול לערער לעליון, על ההסכם שהסכים לו. הבהרתי למבקש כי פסק הדין שריר ותקף, ומאחר והוא מיוצג, עליו לפנות באמצעות באת כוחו.

2. רק ביום 5.3.14 , הגיש המבקש באמצעות עו"ד יואל גולדברג בקשה לביטול פסק הדין. הפעם נטען כי המבקש סבר בטעות שההסכמה כוללת בחובה מציאת מקום חלופי עבורו. עוד נטען כי העיריה לא העבירה את סכום הכסף שהתחייבה להעביר.

3. המשיבה שוללת מכל וכל את טענותיו העובדתיות של המבקש. יחד עם זאת הודיעה המשיבה כי היא מסכימה לביטול פסק הדין, ולמתן פסק הדין בעתירה עצמה.

4. הרקע בתמצית

4.1 למבקש היה דוכן רוכלות לממכר ירקות בשוק התורכים ופונה משם לפני כ-11 שנים.

4.2 המבקש פתח דוכן רוכלות לממכר פרחים ברח/ פל ים בחזית בנין צים, מאז שנת 2003 ללא רשיון. הדוכן יושב בחלקו על שטח בבעלות פרטית ובחלקו על דרך בבעלות העיריה.

4.3 החל משנת 2004 נרשמו למבקש דוחות שונים בגין עיסוק ללא רשיון.

4.4 ביום 4.10.11 הוגש כנגד המבקש כתב אישום בגין עיסוק ברוכלות ללא רשיון. המבקש הורשע בפסק דין מיום 17.4.13 נקנס, וניתן צו הפסקת עיסוק ונקבע שיכנס לתוקף ביום 31.5.13.

4.5 ביום 19.5.13 הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי, ובמסגרת הערעור גובשה הסכמה בין הצדדים שקבלה תוקף של פסק דין מיום 29.5.13. הוסכם כי צו הפסקת העיסוק יכנס לתוקפו בדחייה של 8 חודשים (ביום 31.1.14), ובתוך תקופה של שלושה חודשים (עד ליום 29.8.13) תציע העירה למבקש פתרונות במקומות אחרים, לשם יוכל להעביר את עסקו. אם לא יגיעו להסכמה, יוכל המבקש לפנות בעתירה מנהלית. אם ההליך המנהלי לא יסתיים עד 31.1.14, יהיה על המבקש לפנות את עסקו.

4.6 למבקש הוצעו 4 מקומות חלופיים, בדמי שכירות. המבקש לא היה שבע רצון מהמקומות שהוצעו לו, והגיש ביום 13.10.13 עתירה מנהלית, בה טען כי הוצעו לו מקומות בלתי ראויים ובלתי מתאימים ואם אין העיריה יכולה להציע לו מקומות הולמים חליפיים, יש לבטל את צו הסגירה של עסקו. עוד נטען כי העיריה היא זו שהחליטה להעבירו משוק התורכים לפל ים ולא יכולה כעת להתכחש למחויבותה.

4.7 המשיבה הבהירה כי הציעה למבקש 4 מקומות חלופיים בדמי שכירות שסרב להם, כי למבקש אין רישיון רוכלות, אין לו כל זכות מוקנית להנציח מעמדו כרוכל בחיפה, ולא ניתנה לו הבטחה שלטונית למתן רישיון כזה. עוד נטען לשיהוי, ולכך שלא ניתן כיום לטעון טענות המתייחסות לעשר שנים אחורה.

5. הדיון בתיק זה התקיים לראשונה ביום 26.11.13. התקיים דיון ארוך, וב"כ הצדדים הרצו את טענותיהם. ניסיונות פשרה לא צלחו. בהחלטה מאותו היום נקבע כי אם לא יוגש הסכם בין הצדדים בתוך 15 יום, יתן בית המשפט את פסק דינו.

5. ביום 28.11.13 בקשה ב"כ המבקש שהות נוספת להגיש את הסכם הפשרה, דהיינו עד ליום 19.12.13. נעתרתי לבקשה. ביום 9.12.14 בקש המבקש לצרף מכתב מאדם בשם מר לוי, ממנו הוא מבקש ללמוד כי העיריה הבטיחה לו למצוא בעבורו מקום חלופי. המשיבה התנגדה להגשת המכתב והכחישה את האמור בו. לפיכך הוריתי למבקש להגיש את תצהירו של מר לוי, וניתנה אפשרות למשיבה לחקור אותו על תצהירו.

6. ביום 22.1.14 התקיים שוב דיון בעניינו של המבקש, ומר רמי לוי החל להחקר על תצהירו. במהלך הדיון שארך כל שעות הבוקר והצהריים תוך שמיעת טענותיהם המפורטות של ב"כ הצדדים, התגבשה פשרה, שהמבקש חתום עליה, היה מודע לכל פרטיה שנידונו שוב ושוב, ועל הפשרה חתמה גם באת כוחו. נראה כי משום הגינותה איננה מייצגת את המבקש בבקשה זו לביטול פסק דין.

תמצית הפשרה – המבקש יקבל סכום כסף מסוים מהעיריה ויפנה את דוכן הרוכלות עד ליום 31.4.14.

7. או אז, באה הבקשה לביטול פסק הדין, שהוגשה ביום 5.3.14, כשהמבקש מיוצג על ידי עו"ד יואל גולדברג.

8. נוכח הסכמת המשיבה לביטול פסק הדין, ועל אף שלכאורה לא קיימת עילה כלשהיא לביטולו – אני נעתרת לבקשת המבקש ומורה על ביטול פסק הדין שנתן תוקף להסכמת הצדדים. פסק הדין ינתן בעתירה לגופה.

9. לפיכך, גם המועד לפינוי שהיה קבוע ליום 31.4.14 בטל. נוכח הסכם הפשרה הקודם שאושר בפסק דינו של כב' השופט סעב כמאל – חלף המועד שבו מעוכב צו סגירת העסק של המבקש, שכן העיכוב היה בתוקף רק עד ליום 31.1.14.

10. הצדדים יגיעו לטיעון קצר ומסכם בע"פ ביום 19.3.14 שעה 10:00. היה ותסבור המשיבה שיש צורך בהשלמת חקירתו של רמי לוי, תפעל לזימונו באמצעות בית המשפט.