החלטה
בפני בקשות נוגדות, כאשר המבקשת עותרת לחילוט הפיקדון שהופקד בתיק זה, על פי החלטתו של כב' השופט ברסלר - גונן, מיום 21.6.2012, ואילו המשיב (המבקש בבקשה הנוגדת) עותר להחזרת הפיקדון שהפקיד.
ביום 21.6.2012, הגיש המשיב בקשה לביטול צו הריסה מנהלי, ולעיכוב ביצועו של אותו צו.
בהחלטת בית המשפט מאותו יום, נקבע כי ביצוע הצו יעוכב בכפוף להפקדה בסך 8,000 ₪, ונקבע מועד לדיון בבקשה.
ביום 10.7.2012, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה, לפיה הבקשה לביטול צו ההריסה, תידחה ללא צו להוצאות. על פי הסכמת הצדדים, היה על המשיב להרוס עד ליום 13.10.12 (אשר הוגדר ע"י
הצדדים כ"מועד הנדחה"), את המבנה נשוא צו ההריסה המנהלי, וצויין בהסכמת הצדדים, כי באם לא יבצע זאת תעמוד למבקשת הזכות לבצע את הצו עד ליום 14.1.2013.
בנוסף, הוסכם בין הצדדים, כי : "היה והמבקש (המשיב לבקשה דנן – י.ע.) קיים אחר התחייבותו... ... והרס את כל המבנה נשוא הצו המנהלי עד למועד ההריסה הנדחה, ימסור ב"כ המבקש הודעה בכתב אודות כך לב"כ המשיבה (המבקשת בבקשה דנן – י.ע.), וככל שמפקחי המשיבה יאשרו... ... דבר ביצוע ההריסה עד למועד הנדחה, יגישו באי כוח הצדדים הודעה מוסכמת, לבית המשפט, לשם השבת כספי הפיקדון אשר הופקדו על ידי המבקש בתיק זה, לידי המבקש .... ... היה והמבקש הפר את התחייבותו, ולא הרס את המבנה נשוא הצו המנהלי, או כל חלק הימנו, עד למועד ההריסה הנדחה, ימסור ב"כ המשיבה הודעה אודות אי ההריסה, לבית המשפט הנכבד, ובית המשפט יורה על חילוט והעברת מלוא סכום הפיקדון, על פירותיו לידי המשיבה...".
על גבי הודעת הצדדים על הסכמתם, גם נרשם מפורשות, כי ב"כ המשיב (המבקש דאז) הסביר לו את תוכן ההסכמה, ואת התחייבויותיו, והמשיב חתם על הודעה זו לאחר שנרשם כי הבינה.
ביום 10.7.2012 ניתן תוקף של החלטה להסכמה בין הצדדים.
ביום 9.12.12, הגיש המשיב בקשה שכותרתה : "בקשה דחופה להארכת מועד עיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי". ממנה עלה מפורשות כי עד לאותו מועד, לא קוים הצו, והמבנה עמד על תילו. בנוסף, צויין בבקשתו של המשיב מפורשות, כי, למשיב נודע כי המבקשת מתעתדת לבצע את ההריסה ביום המחרת – 10.12.12, וכי נודע לו זאת מנציג משטרת ישראל אשר אמורה ללוות ולאבטח את ההריסה.
בהחלטתי מיום 9.12.12, הוריתי למבקשת (המשיבה דאז), להגיב לבקשה, וכן כי ביצוע ההריסה יעוכב בכפוף להפקדה נוספת בסך 20,000 ₪. ההפקדה הנוספת לא הופקדה וביצוע הצו לא עוכב.
נטען בבקשה, כי רק בבוקרו של יום 11.12.12, הרס המשיב בעצמו את המבנה, וזאת באותו מועד בו תוכנן ביצוע ההריסה ע"י המשיבה, טרם הגעת כוחות המשטרה וקבלן ההריסות, ולאחר שלא הפקיד את הפיקדון שנצטווה, כתנאי לעיכוב הביצוע הנוסף.
דין בקשת המבקשת (הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום) להתקבל.
המשיב לא עמד בתנאי ההסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטה, והודה, בבקשתו מיום 9.12.12, כי המבנה למעשה עמד על תילו לאחר המועד האחרון, בו היה אמור לבצע את ההריסה בעצמו, קרי, 13.10.12.
תנאי מתנאי ההסכמה שקיבלה תוקף של החלטה, היה כי באם ייהרס המבנה על ידי המשיב עד ליום 13.10.12, יקבל את הפיקדון, וצויין מפורשות על ידי הצדדים, כי היה ולא יבצע את ההריסה בעצמו עד למועד זה, תהא המבקשת רשאית לבצע את ההריסה, והפיקדון על פירותיו יחולט במלואו.
באשר לבקשה הנוגדת, לא אכביר מילים לעניין תום הלב שנלווה אל הגשתה. ביום 17.12.12, הגישה המבקשת את הבקשה לחילוט הפיקדון. בו ביום, נתבקשה תגובת ב"כ המשיב לבקשה. ביום 16.1.2013, הגיש המשיב בקשה שכותרתה : "בקשה להחזרת פיקדון" בה צויין בקצרה, כי בית המשפט מתבקש להורות על החזרת הפיקדון שהופקד בתיק זה, וכי המשיב הפקיד סכום כספי בקופת בית המשפט. לא צויין כלל האם היו התניות כלשהן לעניין הפיקדון, והאם נהרס המבנה (אשר על הריסתו למדתי, אך מבקשת החילוט שהגישה המבקשת) בנוסף, לא צויין בבקשה זו כלל דבר הגשתה של הבקשה לחילוט הפיקדון, כמעט חודש קודם לכן, ולא הייתה כל התייחסות להחלטת בית המשפט אשר הורתה על מתן תגובה לבקשה זו.
בהחלטתי מיום 20.1.2013 הוריתי לב"כ המשיב (ב"כ המבקש בבקשה הנוגדת) לנמק בתוך 10 ימים, מדוע הוגשה בקשה זו, בלא שהוזכר כלל דבר קיומה של בקשה קודמת נוגדת, ובלא שהוזכר כלל דבר קיומה של החלטת בית משפט בעניין אותה בקשה.
עד עתה לא הוגשה כל תגובה מטעם ב"כ המשיב ובבקשה נוספת שהוגשה על ידי המבקשת (הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום) מיום 6.2.2013, ציין ב"כ המבקשת כי החלטת בית המשפט מיום 17.12.12 הומצאה לב"כ המשיב, וכי ב"כ המשיב אף שוחח פעמיים עם ב"כ המבקשת אודות בקשה זו.
בנסיבות אלו, אני מורה על חילוט מלוא סכום הפיקדון ופירותיו, לטובת המבקשת (הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז דרום).
המזכירות מתבקשת להעביר העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.