אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אבו מוח נ' בנק הפועלים בע"מ-סניף ראשי

אבו מוח נ' בנק הפועלים בע"מ-סניף ראשי

תאריך פרסום : 11/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריות
53605-11-11
29/06/2013
בפני השופט:
פנינה לוקיץ'

- נגד -
התובע:
שאדי אבו מוח
הנתבע:
בנק הפועלים בע"מ-סניף ראשי
פסק-דין

פסק דין

התובע מבקש לחייב את הנתבע, הבנק בו ניהל התובע את חשבונו בסניף באקה אל גרביה, בפיצוי על סך של 100,000 ₪ בגין הפרת חוזה למתן הלוואה אשר לטענת התובע, נכרת בין הצדדים במהלך שיחת טלפונית שהתקיימה ביום 19.9.11.

1. לטענת התובע, באותה שיחה טלפונית הודיע לו נציג הבנק כי בקשתו לקבלת "אשראי ברגע" מאפשרת להזרים לחשבונו הלוואה בסך של 71,200 ₪ (להלן: "ההלוואה הגדולה") כאשר תנאי ההלוואה פורטו במהלך השיחה בין הצדדים. במהלך השיחה הבנקאי ציין בפניו כי יתרת החשבון בבנק עודכנה עוד במהלך השיחה, וזאת בסכום ההלוואה הגדולה. כפי שציין התובע בפני הבנקאי באותה השיחה, ההלוואה נדרשה לו על מנת לסלק חוב של עסק שהתובע נטל על עצמו את האחריות לסילוקו, וסכום ההלוואה אמור היה לשמש, יחד עם כספים אחרים, לסילוק חוב שעמד על 270,000 ₪ בתשלום במזומן ב- 200,000 ₪ כך שהתובע יזכה התובע להנחה בשיעור של 70,000 מבעל החוב כנגד הסילוק במזומן.

2. כפי שפרט התובע בתצהירו, והדבר נתמך בתצהיר מר פואד ג'בארה, שהוא הבעלים של עסק סיטונאי למכירת ירקות ופירות המנוהל תחת השם "ג.ע.פ. גדע 2006 בע"מ" (להלן: "ג'בארה") מדובר בחוב שצבר דודו של התובע, מר סאמי אבו מוח, במהלך ניהול עסקים עם ג'בארה עד לחודש 3/11, כאשר עסקו של הדוד, לשיווק ירקות ופירות נוהל באמצעות חברת "קמר יבולים בע"מ" (להלן: "קמר").

התובע מוסיף וטוען כי במהלך שנת 2011 העביר הדוד את העסק לבעלותו, וזאת כנגד התחייבות של התובע לפרוע את מלוא חובות הדוד, לרבות החוב לג'בארה. בהתאם לגרסת התובע, החוב עמד בחודש 9/11 על סך של כ- 270,000 ₪, כפי שהדבר הוצג לו על ידי מר ג'בארה, והלה הסכים לסילוק החוב בתשלום במזומן בסך של כ- 200,000 ₪ דהיינו, במתן הנחה של 70,000 ₪ כנגד פרעון מיידי של החוב (להלן: "ההסדר").

3. על סמך אותה הסכמה ולצורך ביצוע ההסדר, פנה התובע לבנק על מנת לקבל את ההלוואה כאשר מתמליל השיחה (נספח א' לנ/2), עולה כי התובע היה מעונין ללוות סך של 100,000 ₪, אולם הבנקאי ציין בפניו כי קיימת אפשרות לקבל 71,200 ₪ במסגרת "אשראי ברגע", ואילו לגבי היתרה, ניתן להגיש בקשה לסניף, אשר יבחן אותה וימסור את תשובתו לתובע, למחרת היום.

התובע ממשיך ומציין כי למחרת היום, כאשר ביקש למשוך את הכסף, שלהבנתו אושר לו כהלוואה הגדולה, התברר לו כי סכום זה אינו קיים עוד בחשבונו, וכי הבנק ביטל את הזיכוי שנעשה יום קודם במהלך השיחה הטלפונית. כמו כן הודע לתובע כי הסניף אינו מאשר את ההלוואה הנוספת על סך 28,800 ₪ (להלן: "ההלוואה הנוספת").

4. בעקבות גילוי זה, ניהל התובע עוד שתי שיחות עם נציגי הבנק כאשר בשיחה מיום 22.9.12, לאחר שפירט בפני נציגת הבנק את השתלשלות העניינים ואת העובדה שכספי ההלוואה הגדולה הוזרמו לחשבונו מיד במהלך השיחה מיום 19.9.11, ולאחר שנציגת הבנק בדקה את הענין, היא הסבירה לו כי אכן ההלוואה הוזרמה לחשבון אולם מדובר בתנועה שהיא לא סופית, וככל הנראה בהמשך לא התקבל אישור סופי מהסניף ולכן הזיכוי בוטל. בהמשך אותה שיחה ציינה הנציגה בפניו כי הלוואה טלפונית נחשבת סופית רק לאחר שמבוצע "עיבוד נתונים לילי".

5. בכתב ההגנה של הנתבע הוכחש כי בשיחה הטלפונית מיום 19.9.11 נוצר הסכם בין הצדדים ונטען, כפי שנטען לאורך כל ההליך, כי לתובע נמסר באותה שיחה רק שיש לו זכאות עקרונית להלוואה הגדולה אולם, זאת בכפוף לתנאים הכלולים במסמכי פתיחת החשבון ולאישור סופי. לטענת הנתבע, העובדה שהבנקאי אמר באותה שיחה כי הוא מבצע בקשת אשראי, צריכה היתה ללמד את התובע כי עד שלא אושרה בקשתו לאשראי, מדובר בזיכוי על תנאי ולא זיכוי סופי.

6. אציין כבר עתה ובפתח הדיון בטענות הצדדים, כדי לפשט את הדיון, כי בסופו של יום, במהלך הסיכומים, חזר ב"כ הנתבע על טענה זו בשפה רפה. אוסיף עוד כי ראוי היה לטעמי, שהנתבע היה, בשלב מוקדם יותר ולאחר עיון בתמלילים, ממקד את ניהול ההליך אך ורק בשאלת הנזק והקשר הסיבתי, כפי שעשה בדיעבד, דבר שהיה יכול לחסוך בזמן חקירה של נציגי הבנק.

לטעמי, עיון בתמלילים מעלה בבירור כי הבנת התובע שבמהלך אותה שיחה אושרה לו ההלוואה הגדולה, מעוגנת היטב בדברים שמסר לו הבנקאי, ואני סבורה שכל אדם סביר שאינו בנקאי במקצועו, ואינו מכיר את רזי "המוצרים" שמשווק הבנק, יכול היה להבין את השיחה רק בצורה כזו.

עיון במלוא התמליל מעלה שהבנקאי עשה אבחנה ברורה בין ההלוואה הגדולה לבין ההלוואה הנוספת, במובן זה שמדבריו השתמע באופן ברור שההלוואה הגדולה, שניתנה במסגרת מוצר שנקרא "אשראי ברגע", הינה הלוואה מאושרת במועד השיחה הטלפונית, ועל בסיס אישור זה, אף הוזרם הכסף לחשבון.

הבנקאי לא סייג, בשום שלב של השיחה, את האישור להלוואה הגדולה או את הזרמת הכסף לחשבון בסייג כלשהו, ולא ציין בפני התובע את שמציין כעת הנתבע, כי גם הלוואה כזו, כפופה לאישור הסניף.

7. טענת ב"כ הנתבע כי יש לראות בשיחה, שיחה שיווקית גרידא שבאמצעותה מנסה הבנק להרחיב את עסקיו ולהנגיש את האפשרות לקבלת הלוואות מבלי לחייב את הלקוחות להגיע לסניף הבנק ולחתום על ניירות, נדחית על ידי. גם אם נכון כי זוהי משמעות המוצר של "אשראי ברגע" מבחינת הבנק, הרי שהדבר אינו עולה מתמלול השיחה, ודבר זה, צריך היה להיות מצוין באופן ברור על ידי הבנקאי.

יתרה מכך, האבחנה הברורה שעושה הבנקאי בשיחה בין ההלוואה הגדולה שמוזרמת בזמן השיחה לחשבון לבין ההלוואה הנוספת שבקשה לגביה הועברה על ידו לסניף, תוך שהוא מציין כי הלוואה נוספת זו כפופה לאישור הסניף, הביאה את התובע למסקנה ההגיונית היחידה, כי להבדיל מהבקשה להלוואה הנוספת שזקוקה לאישור הסניף, הרי שהלוואה הגדולה איננה זקוקה לאישור כזה.

מקובלת עלי טענת הנתבע, הנתמכת באמור בתצהיר גב' מאיר (נ/3) כי בהתאם לנוהלי הבנק, כל הלוואה צריכה אישור של הסניף, אולם כאשר דבר זה לא נאמר לתובע על ידי הנציג בשיחה הטלפונית, לא ניתן לראות בתנאי זה כחלק מתנאי ההתקשרות בין הצדדים ביחס להלוואה הגדולה. אוסיף עוד כי צר לי שהמצהירה מטעם הבנק, גב' בלה מאיר, התעקשה בעדותה כי השיחה הטלפונית מיום 19.9.11, היתה שיחה תקינה וכי הבנקאי ניהל אותה כפי שנדרש ממנו. התעקשותה כי די בכך שהבנקאי ציין, בעת סיכום פרטי ההלוואה הגדולה (בתחתית עמ' 4 לתמלול) כי הוא מבצע "בקשת אשראי" כדי לצאת חובת הבנק כלפי הלקוח והבהרה כי מדובר בבקשה בלבד, איננה נראית לי כעמדה ענייינית, אלא ככזו שבאה לנסות ולמנוע חיוב של הנתבע כלפי התובע.

כפי שציינתי לעיל, עיון בתמליל בכללותו מצביע על כך שהבנקאי חדל (מתוך טעות או במכוון) מלהעמיד את התובע על כך שהזיכוי בחשבונו אינו סופי, ובכך יצר מצג שהוביל את התובע להבין כי בין הצדדים נכרת הסכם הלוואה, ביחס להלוואה הגדולה.

8. לכשעצמי אינני בטוחה כי הקונסטרוקציה המשפטית במקרה זה, הינה דווקא הפרה של חוזה הלוואה שנכרת בשיחה הטלפונית, כפי שבחר התובע לבסס את תביעתו, אלא סבורה אני כי המשבצת המשפטית המתאימה יותר הינה דווקא יצירת מצג שווא רשלני מצד הנתבע באותה שיחת טלפון. כך או כך, ולמרות קביעתי כי הבנק אכן יצר בפני התובע מצג לפיו הלוואה על סך 71,200 ₪ אושרה לו, אין בכך די כדי להביא לחיוב הנתבע במקרה שבפני, וזאת מהסיבה שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, להוכחת הנזק הנטען והקשר הסיבתי בינו לבין אותה הפרת חוזה/מצג שווא רשלני.

אי הוכחת הנזק

9. הנזק הנטען כטענת התובע, הינו הפסד אותה הנחה בסך 70,000 ₪ אשר בהיעדר ההלוואה מהבנק, לא יכול היה עוד לקבלה מג'בארה ולפיכך, נאלץ, בסופו של יום, לפרוע את מלוא החוב אשר בכרטסת העסק של ג'בארה, עמד על סך של 294,812 ₪ נכון לסוף חודש 4/11.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ