אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אבו ליבדה ואח' נ' עמותת ריאד אלסאלחין מס' 580462554 ואח'

אבו ליבדה ואח' נ' עמותת ריאד אלסאלחין מס' 580462554 ואח'

תאריך פרסום : 18/05/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
25866-04-14
11/05/2014
בפני השופט:
מירית פורר

- נגד -
התובע:
1. עו"ד מיכאלה אבו ליבדה
2. ג'וני שאמא

הנתבע:
1. עמותת ריאד אלסאלחין מס' 580462554
2. בית ספר ריאד אלסאלחין
3. וואל עטון

החלטה

ביום 14.4.14 הגישו המבקשים בקשה לעיקול זמני במעמד צד אחד על סך 400,000 ₪ המתייחסת לחשבונות הבנק של המשיבים בבנק הפועלים ותקציב של המשיב 2 במשרד החינוך. לאחר עיון בבקשה ובתצהיר התומך בה על נספחיה ובשל הטענה כי קיים חשש ממשי להברחת הכספים המשיב 3 בהיותו שוהה בלתי חוקי בישראל שעשוי להיות מגורש בכל עת ניתן עיקול על סך 200,000 ₪.

ביום 1.5.14 הגישו המשיבים בקשה בהולה לביטול העיקו. בדיון שהתקיים בפני ביום 4.5.14 צומצם העיקול לסך של 100,000 ₪ והמבקשים נדרשו להגיש תצהירי תגובה ותעודות עובד ציבור ממשרד הפנים – בנוגע למעמדו של המשיב 3 בישראל וממשרד החינוך – בנוגע לכספים שהעביר עד כה למשיב 2.

לשיטת המבקשים, המשיב 3 הפר את ההסכם שנחתם בין הצדדים לתשלום שכר טרחה בגין שירות משפטי שניתן בגין הוצאת רשיון לבית ספר ממשרד החינוך.

בדיון שהתקיים בפני ביום 8.5.14 חזרו המשיבים על טענותיהם לפיהם דינו של הסכם שכר הטרחה שנחתם להתבטל וכי הותרת צו העיקול על כנו, יש בה להפריע לפעילותו השוטפת של המשיב 2 באופן שיהא בו כדי גרימת נזק ואי תשלום משכורות למורים.

בהסכמת הצדדים התבטל צו העיקול ביחס למדינת ישראל לאור הודעת חשב משרד החינוך כי המשיב 2 הינו גוף שהממשלה משתתפת בתקציבו והכספים לא ניתנים לעיקול בהתאם לסעיף 31 ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

לאחר שנתתי דעתי לכלל טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין צו העיקול הזמני להיוותר על כנו על סכום של 60,000 ₪.כמפורט.

על המבקש עיקול זמני לשכנע את בית המשפט בהתקיימות שני התנאים הראשונים להטלת העיקול הזמני – ראיות מהימנות לכאורה לקיום עילת תובענה ותובענה כספית. בנוסף, על בית המשפט להשתכנע "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק-הדין" (תקנה 374(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כידוע, בשלב מוקדם זה של הדיון, כאשר בפני בית המשפט לא קיימת תשתית ראייתית מלאה, עליו להיזהר שבעתיים בפגיעה בקניינו של המשיב (רע"א 1565/95 סחר ושרותי ים בע"מ נ' חברת שלום וינשטיין בע"מ, פ"ד נד (5) 638, 659; ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד (תשנ"ט) 36-37).

לפיכך נקבע כי חל שינוי במרכז הכובד, כך ש"הדגש במתן צו העיקול עבר אפוא מהצורך לייחד נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק הדין, לצורך למנוע שינוי מצבו של המבקש לרעה עד למועד פסק הדין. לעניין זה רלוונטית השאלה אם אמנם עומד המשיב להבריח את נכסיו או לעשות מעשה שיש בו כדי להכשיל את פסק הדין, ושומה על בית המשפט לבחון את מאזן הנזקים ולשקול את מאזן האינטרס הקיים בין המבקש למשיב" (רע"א 8420/96 מרגלית נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא (3) 789, 799). דרישה זו של בדיקת האפשרות להכבדה אינה סתמית (רע"א 5935/97 סיני נ' גלנץ, פ"ד נב (1) 193).

לרוב, ראוי כי הסעד יינתן בסופו של ההליך. עם זאת, יתכנו מקרים בהם קיימת הצדקה במתן הסעד הזמני שאם לא כן יכול וימצא עצמו המבקש, בסופו של יום, כשהוא אוחז בפסק דין המכיר בזכותו לסעד, ואולם נוכח חלוף הזמן אין הוא עוד יכול ליישם את אותו פסק דין. בבואו של בית המשפט לבחון את שאלת ההצדקה במתן צו ארעי הוא נדרש לבחון את שאלת הסיכויים הלכאוריים של ההליך, מאזן הנוחות, תום הלב ושילובם של אלו באלו, בהתאם לתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

לצורך מתן החלטתי נדרשתי, בראש ובראשונה לבחון את סיכויי ההליך. בחינה זו הינה לכאורית בלבד ואין בה כדי לקבוע מסמרות באשר לתיק העיקרי.

מהראיות שהוצגו בפני עולה כי רק לאחר שניתן השירות המשפטי על ידי המבקשים, הוענק לבית הספר רשיון על ידי משרד החינוך.

המחלוקת המהותית בין הצדדים נוגעת לסכום שכר הטרחה בגין השירות המשפטי. בעוד שלשיטת המבקשים בהתאם להסכם על המשיבים לשלם 50% מסכום תקציב משרד החינוך בתוספת מע"מ, הרי לשיטת המשיבים בניגוד לכתוב בהסכם שנחתם עם המבקשים, השירות המשפטי ניתן על ידי עורכת דין אחרת, שבאותה עת היתה מושעית מלשכת עורכי הדין וכן רוב העבודה לא היתה משפטית אלא טכנית ובהתאם שכר הטרחה צריך להיות בסכום נמוך מהמוסכם. עוד טענו כי מתקיימת עילת העושק ועל כן דין ההסכם להתבטל.

מדובר בסוגיה עובדתית הטעונה הוכחה שמקומה בהליך העיקרי. אף שהמקום לבירורן של הטענות העובדתיות, הוא בשלב שמיעת הראיות הרי שבשלב זה די בכך שהמשיב טוען כנגד מסמכים בכתב עליו חתום (הסכם שכר טרחה ושני יפויי כוח) שר שלושת התצהירים מטעם המבקשים מפורטים ותומכים בהסכם שכר הטרחה. עם זאת ניסוחו של הסכם שכר הטרחה מעורר קושי באכיפתו מכיון שלפיו המשיב 3 "מתחייב לשלם שכר טרחה הבא: עוה"ד יקבל 50% בצירוף מס ערך מוסף מכל סכום ברוטו, אם יגבה הסכום בתוקף פשרה בתוך תקופת הדיון או אחרי הדיון". המבקש 2 טען בדיון כי מדובר בסכום מופרז (עמ' 8 לפרוטוקול הדיון ש' 4). המבקשת 1 טענה כי מלכתחילה דובר על 20% מהסכום שיקבל ממשרד החינוך והיה עליו לשם תחילה שליש מתוך 20% ומכיון שלא היה לו כסף הציע לשלם 50% כפי שהוסכם בכתב (עמ' 8 לפרוטוקול הדיון ש' 11-13).

משכך, לו תידחה הטענה כי על המשיבים לשלם בהתאם להסכם הרי שעשוייה להתקבל טענת המבקשים שלהם זכות לכאורית הנשענת על דיני עשיית עושר ולא במשפט.

מתעודת עובד הציבור ממשרד החינוך שהוגשה, עולה כי הסכום שהועבר על ידי משרד החינוך עבור המשיב 2 לאחר מן הרשיון 09/2012 ועד לחודש 09/2013 הוא 301,218.71 ₪ ומשכך חישוב של 20% מסכום זה הינו כ-60,000 ₪.

בשלב זה יש אלא לקבוע כי הוצגו בפני "ראיות מהימנות לכאורה". מובהר כי בחינתי זו הינה לכאורית בלבד, ולצורך שאלת מתן עיקול זמני בלבד, ואין בה כדי לקבוע מסמרות בשאלות העובדתיות הנוגעות לתיק זה, בוודאי בשלב הנוכחי.

סוגיה נוספת לה אני נדרשת הינה שאלת מאזן הנוחות. נהיר, כי הטלתו של צו עיקול יש בו כדי להקשות על התנהלותו של המשיב 2. איני מתעלמת מכך שתוצאות צו העיקול יכול ותקשנה על פעילותו של המשיב 2.

מאידך, נתתי דעתי לטענות המבקשים, שגובו לאחר מכן בתעודת עובד ציבור ממשרד הפנים לפיו המשיב 3 החזיק בעבר בתז 086917259 ארעית שקיבל מכוח בקשה לאיחוד משפחות אשר הוגשה על ידי בת זוגו, תושבת קבע בישראל. בקשה זו סורבה מטעמים בטחוניים ביום 17.2.2004 וממועד זה תעודת הזהות הארעית אינה תקיפה. למרות זאת, המשיב השתמש במספר תז זו בתצהירו.

בנוסף, בהתאם לתעודת עובד הציבור, במסגרת בקשה חדשה לאיחוד משפחות אשר הוגשה עבורו בשנת 2010, החזיק זה ברשיונות ישיבה בישראל מסוג ב/1, אשר חודשו מעת לעת בין השנים 2011-2013. בקשה זו נסגרה לאחרונה לאור גירושיו וכיום אינו מחזיק ברשיון לישיבה בישראל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ