אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אבו כף נ' מדינת ישראל

אבו כף נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 07/02/2011 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי מרכז
41366-12-10
06/02/2011
בפני השופט:
אחיקם סטולר

- נגד -
התובע:
עפו אבו כף
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתעבורה ברמלה בתיק 5584-05-09 מיום 30.6.09 (כב' השופטת לאה שלזינגר שמאי) לפיו הורשע המערער בכך שנהג רכבו בניגוד לתקנה 54 לתקנות התעבורה ונגזרו עליו העונשים הבאים: תשלום קנס בסך 1,000 ₪; פסילה מלהחזיק רישיון לתקופה של חודשיים; פסילה על תנאי של חודשיים לשלוש שנים.

המערער נשפט בהיעדרו ובהחלטה שניתנה לבקשה לביטול פסק הדין נכתב כי:

"הנאשם נכח בדיון ביום 21.5.09, המועד החדש 30.6.09 נקבע במקום והוא זומן כדין, אין כל הסבר, בקשה מדוע הנאשם מגיש בקשתו רק עתה אם נודע לו עוד ביום 20.4.09 אודות העבירה נשוא תיק זה ורישיונו נפסל בגינה ל 30 יום, גזר הדין מידתי וסביר והולם, חומרת העבירה ועברו של הנאשם. בנסיבות אלו הבקשה נדחית".

מהבקשה שהוגשה לבימ"ש קמא עולה כי המערער טוען כי לא הוא זה שנהג ברכב אשר בו בוצעה העבירה וכי אינו הבעלים של הרכב הנ"ל.

בטיעוניה סבורה המשיבה שאין ממש בטענת המערער לפיה לא הוא שנהג ברכב והכל כמובהר בדבריה שאינני רואה מקום לחזור עליהם במסגרת פסק הדין.

כנגד טענות אלה עולות טענות של המערער שבא לסתרה.

סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי {נוסח משולב} התשמ"ד – 1982 קובע:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין גזר הדין אם ניתנו בהיעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין ..."

בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא ואח' נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 2.10.03) דן בתנאים הקבועים בסעיף 130 (ח) הנ"ל וקבע:

"התנאים אינם מצטברים. יוצא, שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שעריו של בית המשפט בפניו, בית המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבותו נבעה מרשלנות גרידא. אולם אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית המשפט את בקשתו."

בר"ע 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 14.8.05) ע"י כב' הנשיא שמגר (כתוארו אז), התייחס כב' הנשיא לתופעת אי ההתייצבות למשפטי תעבורה וקבע:

"זכותו של נאשם היא כי יוזמן כדין וכי תינתן לו האפשרות להיות נוכח במשפט, במועד שנקבע, אם יבחר בכך.

משקיבל הנאשם את ההודעה על מועד המשפט, ניתנה לו בכך ההזדמנות הנאותה שיהיה לו, כדברי הסנגור המלומד, יומו בבית המשפט. אם שכח את מועד המשפט אין לו אלא להלין על עצמו. השיכחה אינה אלא אחת מן הצורות של חוסר תשומת הלב, או של הרשלנות וערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות. מערכת המשפט חייבת לשאוף לכך כי המשפטים יתנהלו כסידרם ובמועד שנקבע להם מעיקרו וכי לא יתפתח או יתרחב הנוהג של דחיות מיותרות או של דיון כפול ללא צורך שיש בהן כדי להעמיס על קופת הציבור בכלל, ועל בית המשפט בפרט ... מי ששכח, ישא בתוצאות שכחתו ולא הציבור בכלל ובתי המשפט בפרט".

כפי שהובהר לעיל, המבחן הוא מבחן כפול שכן על בית המשפט לבדוק מהי סיבת אי ההתייצבות וכן לבדוק האם נגרם עיוות דין.

המבחנים כאמור אינם תלויים זה בזה. מבלי להידרש בשאלת אי ההתייצבות ראיתי לבחון את השאלה האם נגרם למערער עיוות דין לאור טענת ההתחזות.

מעיון חוזר בפסק דין בעניין סוראיה איטליא הנ"ל עולה כי אחת הדוגמאות שאותן מביא בית המשפט העליון הוא מצב שנאשם לא התייצב למשפטו מאחר שהוא לא שהה בתוך גבולות המדינה. בנסיבות אלה כך על פי בית המשפט העליון ההחלטה שלא לבטל את פסק הדין תגרום למבקש עיוות דין שכן אין כל ספק כי דיון ענייני באישום היה מוביל למסקנה שיש לזכותו, ראה עניין סוריאה איטליא בעמוד 803 מול האות ז' ו – 804 מול האות א'.

כך גם במקרה דנן לאור מהותה של טענת המערער לפיו לא הוא זה שנהג ולאור המחלוקת שבין הצדדים בשאלה זו. ברור שאם טענה זו תתקבל כי אז הדבר יביא לזיכויו המוחלט של המערער.

לפיכך, במקרה דנן ונוכח העובדה שבימ"ש קמא כלל לא התייחס להחלטתו לעניין עיוות הדין, הגעתי למסקנה שלאור טענת ההתחזות ייגרם למערער עיוות דין במידה ועניינו לא יידון על ידי בית המשפט, ולכן ראיתי לקבל את הערעור, לבטל את פסק הדין ולהחזיר את הדיון לביהמ"ש קמא.

ניתן והודע היום ב' אדר א תשע"א, 06/02/2011 במעמד הנוכחים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ