אבו חלתאם ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון

החלטה

בפניי בקשתה של התובעת לשינו סדרי דין בעקבות תיקון מס' 8 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952.

טוען ב"כ המבקש כי על פי סעיף 5(ב) לחוק, אשר הוסף במסגרת התיקון האמור, יש לדון בשאלת אחריות המדינה למעשה בשל היותו פעולה מלחמתית אם לאו, לאלתר ולכן, יש לקיים קודם כל דיון לשמיעת ראיות רק לעניין השאלה האמורה ורק אם לא תידחה התביעה, תישמענה יתר הראיות. עוד נטען כי התיקון לחוק חל על ההליכים דנא שכן על פי סעיף 9 לתיקון, הוא חל תביעות אשר טרם החלה בהן שמיעת הראיות כאשר ההגדרה "שמיעת ראיות" לעניין זה היא "התייצבות העדים לשמיעת עדותם בעל פה".

המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי הוגשה באיחור וכי בכל מקרה, הגשת ראיות בתצהירי עדות ראשית מהווה למעשה התייצבות לשמיעת ראיות בעל פה. כן נטען כי הבקשה הוגשה בסמוך לדיון ההוכחות שהיה קבוע והמשיבים אמורים היו להתייצב, אך הדבר לא הותר להם על ידי הצבא.

אני מקבל את טענת המבקשת, לפיה מטרת התיקון הייתה לייעל את ההליכים באופן שהשאלה, האם עסקינן בפעולת מלחמתית אם לאו, תוכרע בשלב מקדמי, כדי למנוע דיונים בשאלות אחרות כגון שאלות אחריות בנזיקין מבחינת דיני הרשלנות ושאלת הנזקים.

לא אוכל לקבל את טענת המשיבים, לפיה התיקון לחוק לא חל במקרה דנן באשר הוגשו תצהירי עדות ראשית. בסעיף 9 לתיקון נקט המחוקק לשון ברורה: "התייצבות העדים לשמיעת עדותם בעל פה". השימוש בלשון "התייצבות" ו"בעל פה" אינה יכולה להשתמע לשתי פנים, לטעמי. תיבות אלה מצביעות על כך כי המחוקק התכוון להתייצבות של ממש, פיזית בבית המשפט. חזקה על המחוקק כי ער היה לפרוצדורה הקיימת על פי התקנות, של הגשת תצהירי עדות ראשית, ואם סבר הוא כי משהוגשו תצהירים כאמור, אין להחיל את התיקון לחוק, היה נותן לכך ביטוי מפורש.

יחד עם זאת, בנסיבות התיק שבפניי, אין מקום להורות שבדיון שנקבע לשמיעת ראיות, תישמענה רק ראיות הקשורות לשאלה האם עסקינן בפעולה מלחמתית.

על מנת להכריע בשאלה האמורה, על בית המשפט לקיים דיון ראיות מעמיק לבחינת כל נסיבות האירוע. ראה לעניין זה ת"א 159/08 יעקוב מוחמד נ' משרד הביטחון (פורסם בנבו); ע"א 5964/92 6051/92 בן עודה נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו).

לאור היעדר אפשרות של המשיבים ועדיהם להתייצב לדיון ההוכחות שהיה קבוע ליום 25/2/13, הדיון נדחה ליום 1/9/13 ובית המשפט יקדיש לתיק זה יום דיונים שלם, וזאת נוכח הקושי הרב הקיים באפשרות כניסתם של תושבי השטחים לישראל.

הואיל ובדיון האמור אמורים להישמע כל העדים, הרי בנסיבות האמורות של המקרה, יהיה בכך כדי לענות על דרישת החוק כי הטענה בדבר פעולה מלחמתית תידון "לאלתר". נוכח קשיי כניסתם של המשיבים והעדים לישראל, יחד עם העובדה כי המדובר הוא בתיק משנת 2005, סבור אני כי פיצול הליך שמיעת הראיות כמבוקש, יהיה בו כדי להחטיא את מטרתם התיקון לחוק, שהיא ייעול ההליכים. לאחר שמיעת הראיות, מלאכתו הראשונה של בית המשפט תהיה הכרעה בשאלה אם עסקנינן בפעולה מלחמתית ובנסיבות המקרה דנא, יהיה בכך, הגם שתישמענה גם ראיות לגבי המחלוקות האחרות, בבחינת דיון "לאלתר".

על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ג, 20 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.