אבו זלאם ואח' נ' אל-שי סופר קלין בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע ביום 4.5.2006 לטענת התובע, עת עבד מטעמה של הנתבעת 1 במלון המצוי בבעלות הנתבעת 2. כאשר ביקש התובע לעבור מאולם אחד למשנהו בתוך המלון, הוא החליק על רצפת המטבח ונחבל בכתפו הימנית ובגבו (להלן" "התאונה").

נסיבות התאונה כמפורט בסעיף 4 בכתב התביעה, הן כדלקמן: "ביום 4.5.2006 בשעה 13:30 או בסמוך לכך עבד התובע במלון חוף התמרים בעכו. כשביקש לעבור מאולם אחד לאולם שני בתוך המלון, החליק על רצפת המטבח החלקה, שמנונית, רטובה ומלוכלכת. כתוצאה מכך נפל התובע ופגע במחמם שהיה מוצג במטבח ונפגע קשות בכתפו הימנית ובגבו.".

התובע פנה לחדר המיון בבית חולים לגליל המערבי בנהריה, שם עבר סדרת בדיקות וטיפולים ובכללם צילומי עמ"ש מותני וכתב ימין. התובע נמצא סובל מרגישות והגבלה בתנועות הכתף והגב ושוחרר לביתו עם המלצות לטיפול באנלגטיקה, קומפרסים קרים והמשך טיפול רפואי במסגרת קופה"ח בה הוא חבר.

התובע עבר סדרת של שישה טיפולי פיזיותרפיה.

בעקבות התאונה נפסקו לתובע 26 ימי אי כושר.

לתובע לא נותרה נכות בגין האירוע.

טענות הצדדים :

טענות התובע :

הנתבעות לא סיפקו לתובע סביבת עבודה בטוחה, הפרו את פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) התש"ל 1970 לרבות סעיפים 33 (ניקוז רצפות) ו- 49 (גישה למקום העבודה), הפרו את חובתן להעמיד צוות עובדים שתפקידו יהיה ניקוי המטבח בכך יקטן הסיכוי להחלקת עובדים במקום, לא דאגו לצייד את התובע בציוד מגן אישי (נעליים מיוחדות המונעות החלקה), לא הדריכו את התובע כיאות לגבי אופן ההליכה במקום ולגבי התנהגות הנדרשת ממנו בנסיבות של לכלוך והרטבת המקום. לטענת התובע אין להטיל עליו אשם תורם בגין התאונה.

התובע עותר לפיצוי כלהלן:

סך של 50,000 בגין כאב וסבל.

סך של 20,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות ונסיעות.

סך של 10,000 ₪ בגין עזרת הזולת.

סך של 10,000 בגין אבדן שכר בעבר.

טענות הנתבעת 1/ הצד השלישי:

הנתבעת 1 כופרת בנסיבות האירוע. לטענתה יש לדחות את התביעה בהעדר עילה שכן נפילתו של התובע, אשר איננה נתמכת בכל עדות או ראייה, הנה בגדר סיכון סביר וטבעי, אשר אין בכדי להקים עילת תתביעה כלפי מי מהנתבעים. לטענתה, התובע כלל לא עמד בנטל הראייה לעצם קרות האירוע שכן במסגרת הצהרותיו השונות מסר התובע גרסאות שונות למועד התרחשות התאונה. לטענתה, אישורי אי הכושר שצירף התובע היו בגין מחלה ובשום אישור לא צויין כי המדובר על "תאונת עבודה". לטענתה, ככל שייקבע כי התאונה אכן התרחשה בנסיבות הנטענות, אין לה כל אחריות לקרות האירוע שכן תפקידה התמצה באספקת כח אדם לנתבעת 2. הנתבעת 1 מפנה להסכם ההתקשרות שלה עם הנתבע 2, ממנו ניתן ללמוד לטענתה, כי מעסיקתו בפועל של התובע הייתה הנתבעת 2 והיא זו שפיקחה על עבודתו.

לטענת הנתבעת 1 דין התביעה כנגדה להימחק או להידחות על הסף בהיעדר עילת תביעה או יריבות משפטית מאחר וכפי שנטען על ידי התובע, התאונה ארעה במטבח הנתבעת 2, שטח המצוי בשליטתה הבלעדית של הנתבעת 2 ומשכך והיא הגורם הבלעדי האחראי על נקיונו ותקינותו. לטענת הנתבעת 1 יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור שלא יפחת מ- 50%.

לצרכי פשרה מציעה התובעת 1 לפצות את התובע כלהלן:

סך של 1,500 ₪ בין הכאב והסבל.