אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אבו זיד עבדאלכרים נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

אבו זיד עבדאלכרים נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

תאריך פרסום : 03/03/2011 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
5801-09
03/03/2011
בפני השופט:
דגית ויסמן

- נגד -
התובע:
אבו זיד עבדאלכרים
הנתבע:
בטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1.ערעור על פי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 14.12.08 (להלן – הועדה).

2.המשיב העלה טענת התיישנות, על יסוד העובדה כי הערעור לבית הדין הוגש ביום 6.12.09, בחלוף כשנה מאז החלטת הועדה.

3.המשיב טען כי המערער היה מיוצג על ידי ב"כ, אשר הגיש בשמו את הערר על החלטת הדרג הראשון. בנוסף, החלטת הועדה נשלחה הן למערער והן לבא כוחו והמערער כלל לא הכחיש את קבלת המסמך. עוד נטען כי פנייתה הראשונה של ב"כ המערער בהליך זה היתה עוד בחודש יולי 2009 ואין הסבר מדוע הערעור הוגש רק בחודש דצמבר 2009.

המערער השיב כי לא ידע על תוכן החלטת הועדה. העובדה שהפנייה הראשונה של עו"ד ח'ורי, באת כוחו בערעור זה, היתה ביום 30.5.09 תומכת בטענה זו. המערער הדגיש כי הקשר בינו ובין ב"כ הקודם נותק וכי מיד עם קבלת הפרוטוקול, הוגש הערעור לבית הדין.

4.על פי תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסויימות), תשל"ז - 1977, אשר היו בתוקף במועדים הרלוונטיים, המועד להגשת ערעור לבית הדין לעבודה, על החלטת ועדה רפואית לעררים, היה 30 ימים מהיום שבו נמסרה ההחלטה למערער.

הערעור לבית הדין הוגש לאחר כשנה ממתן החלטת הועדה, היינו לאחר שחלף המועד שנקבע בתקנות.

על פי הדין, לבית הדין לעבודה אין סמכות להאריך את המועדים להגשת ערעור (עב"ל (ארצי) 196/09 סולימאני המוסד לביטוח לאומי, ניתן 12.7.10).

המערער היה מיוצג ע"י ב"כ והחלטת הועדה נשלחה לו ולבא כוחו. בתיק בית הדין מצוי מכתב המשיב מיום 28.12.08, המופנה אל ב"כ המערער שעניינו פרוטוקול מתוקן, לאחר תיקון טעות קולמוס. עוד הוגש מכתב מיום 5.1.09, שנשלח ישירות אל המערער, עם עותק לבא כוחו, ובו הודעה מתקנת על החלטת הועדה הרפואית לעררים. לא נטען ולא הובאה כל ראיה כי ב"כ המערער לא קיבל את החלטת הועדה. בנסיבות אלה, הטענה כי המערער לא ידע על החלטת הועדה אינה רלוונטית, שכן החלטת הועדה נשלחה אף לבא כוחו ולא נטען כי זה לא קיבל אותה.

5.לאמור לעיל אוסיף כי גם על פי טיעוני המערער, הוא פנה לבאת כוחו הנוכחית במהלך חודש מאי 2009 (פנייתה הראשונה למשיב היתה ביום 30.5.09). כלומר, לא היתה מניעה להגשת ערעור עוד באותו מועד. יש לדחות את הטענה כי המערער השתהה בהגשת הערעור מאחר שהמתין לקבלת פרוטוקול הועדה, וזאת נוכח הנפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה בפרשת סולימאני שהוזכרה לעיל -

"בידי המערער וב"כ דאז עמדה האפשרות להגיש ערעור פורמלי במועד הקבוע בתקנות, ולבקש מבית הדין האזורי להגיש את נימוקי הערעור לאחר קבלת פרוטוקול הוועדה."

6.לסיכום האמור לעיל – יש לקבל את טענת ההתיישנות שהעלה המשיב ולדחות את הערעור.

7.למעלה מהצריך אציין כי גם לגופו, אין מקום לקבל את הערעור.

המערער טען כי החלטת הועדה אינה מנומקת ולא ניתן להבין ממנה כיצד קיים ממצא של קיצור עצם ללא השפעה תפקודית. עוד נטען כי דברי המערער לא נרשמו באופן מדויק בפרוטוקול, מאחר שתורגמו על ידי אדם מהקהל.

8.עיון בפרוטוקול הועדה מעלה כי אין בו זכר לטענה כי דברי המערער תורגמו על ידי מאן דהוא. בנסיבות אלה, כאשר מדובר בטענה עובדתית אשר אינה נתמכת בתצהיר, אין סיבה לפקפק באמיתות הרישום בפרוטוקול. זאת ועוד – לתיק הוגש פרוטוקול הדרג הראשון, בו נרשם במפורש: "מתרגם לערבית מהקהל שבחוץ", אך העומד לדיון אינו החלטת הדרג הראשון, אלא החלטת הועדה הרפואית לעררים.

9.אשר לטענה כי הועדה לא נימקה החלטתה – הועדה שמעה את תלונות המערער, עיינה בצילום כף יד ימין (היד שנפגעה), ציינה את הממצאים העולים מהצילום ובדקה את המערער בדיקה קלינית. על יסוד כל אלה, הועדה הגיעה למסקנה כי ישנו "איחוי מלא של עצם מסרק IV יד ימין בציר שמור ומלא וללא הפרעה תפקודית, אם כי נותר קצור מזערי של העצם, כאמור ללא משמעות תפקודית."

החלטת הועדה הינה מסקנה רפואית מנומקת, הנסמכת על הממצאים שעמדו בפניה ואין מקום להתערב בקביעת הועדה, שניתנה בגדר סמכותה.

10.מכל הטעמים המפורטים לעיל, הערעור נדחה.

11.על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 ימים מקבלתו.

ניתן היום, כ"ז אדר א תשע"א, 03 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ