אבו ואסל נ' עומרי

פסק דין

ב- 27/8/03 רכשה התובעת מהנתבע מזגן טורנדו חדש בעלות של 5500 ₪.

הנתבע התקין בביתה את המזגן, והשאיר לה תעודת אחריות ושירות מטעם טורנדו למשך שנה.

התובעת טוענת כי מיד עם ההתקנה והפעלת המזגן, נדף ממנו ריח של גז וריח של ניילון שרוף.

הנתבע לטענתה הסביר כי הריח יחלוף אך משלא חלף היא הזמינה אותו והוא הגיע לביתה מספר פעמים, אך לא הצליח לתקן את התקלה.

ב- 28/6/08, כחמש שנים לאחר רכישת המזגן מהנתבע, רכשה התובעת מזגן חדש מחברה אחרת בעלות של 3800 ₪.

תביעה זו הוגשה בספטמבר 2009, כלומר בחלוף 6 שנים מאז רכשה את המזגן מהנתבע.

הנתבע טוען ראשית כי תביעה זו הוגשה בשיהוי ניכר, טענה נכונה כשלעצמה. לדבריו, הוא היה אחראי בזמנו על התקנת המזגן, ועשה עבודתו ללא דופי והמזגן עבד ללא שום בעיה ולא הפיץ שום ריח. הוא מוסיף כי לגז מזגנים אין ריח.

כשבוע ימים לאחר התקנת המזגן, נקרא הנתבע ע"י התובעת שאכן התלוננה על ריח לא נעים שנודף מהמזגן, הוא הגיע לביתה, לא הריח שום ריח ולא מצא שום תקלה.

מטעמי זהירות פנה לטכנאי של טורנדו, ולמיטב ידיעתו היו מספר ביקורים של טכנאים מטעם טורנדו בבית התובעת שלא העלו שום ממצא בעניין ריח, ובאחד הפעמים בשנת 2006 נמצאה תקלה כלשהי בצינור אך התובעת סירבה לביצוע תיקון.

התובעת טוענת כי נדרש ממנה תשלום עבור התיקון, והיא סירבה לשלם.

הנני מקבלת את טענת הנתבע כי מי שאחראית לתיקון תקלות במזגן, להבדיל בתקלות בהתקנתו, הינה חברת טורנדו שנתנה את האחריות על המזגן, ואחריותה מוגבלת כמובן על פי כתב האחריות.

רכישת מזגן חדש אחרי 5 שנים, איננה ראיה לכך שבמשך כל אותן שנים המזגן הישן לא היה תקין.

ברור שלא נדף ממנו ריח של גז, כיוון שכאמור אין ריח לגז מזגנים, ומכל מקום אין בפני ראיה המצדיקה את חיובו של הנתבע על פי הנדרש בכתב התביעה, שכן הוא איננו אחראי לתקינות המזגן.

שיהוי של 6 שנים בהגשת תביעה זו פוגם באופן משמעותי ביכולת להוכיחה והתוצאה היא שהנני דוחה את התביעה ואף לפנים משורת הדין אינני מחייבת בהוצאות.

ניתן היום, ח' אייר תש"ע, 22 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.