ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
2816-08
07/04/2010
|
בפני השופט:
מיכאל שפיצר
|
- נגד - |
התובע:
בטוח לאומי-סניף באר שבע ע"י ב"כ עו"ד גניה ברקוביץ
|
הנתבע:
אבו האני אמיר ע"י ב"כ עו"ד אברהם ילין
|
|
החלטה
1.בפני בקשת המוסד לביטוח לאומי לעכב את ביצועו של פסק הדין שניתן בתיק זה ביום 30/12/09, אשר קיבל את התביעה ומשמעותו למעשה, לפי הנתבע, תשלום דמי פגיעה בסך 9,815 ₪ למשיב.
2.המבקש מנמק בקשתו בכך שמאחר והמשיב אינו מקבל גמלה מהמבקש, אין למבקש כל מידע אודות הכנסותיו, וקיים חשש כי במידה וערעורו יתקבל, לא יוכל לשוב ולהיפרע מהמשיב. כמו כן טוען המבקש כי סיכויי ערעורו טובים.
3.המשיב מתנגד לבקשה. המשיב טוען כי המבקש לא עמד בתנאים המצדיקים את עיכוב ביצועו של פסק הדין. ראשית לא פירט עובדות המוכיחות באופן חד משמעי כי אם יקוים פסק הדין לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. שנית לא הוכיח המבקש כי סיכויי ערעורו טובים אלא אך טען זאת. עוד מציין המשיב כי עיכוב ביצוע הוא סעד שניתן במקרים חריגים.
4.לאחר שעיינתי בחומר הרלוונטי, אני סבור כי דין הבקשה להידחות.
5.הרי שהכלל הוא שאין לעכב את ביצועו של פסק דין. בית הדין הארצי חזר זה מכבר על מושכלות ראשונים בעניין זה בהחלטה בבש"א 162/10 אשטרום בניה והנדסה בע"מ נ' גאידרוק (ניתנה ביום 25/3/10) :
"הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק דין. עיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת חריג לכלל, במיוחד כשמדובר בחיוב כספי. טעם מיוחד לעיכוב ביצוע מותנה, בדרך כלל, בהצטברות שני גורמים: האחד, הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והשני, סיכויי הערעור (ראו: רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', תקדין, תק-על 2000(3), 2459; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית 1995 עמ' 859 ואילך והאסמכתאות שם)."
6.המבקש טוען כי שיקול דומיננטי הוא הנזק שייגרם מאי האפשרות להשיב את המצב לקדמותו, אולם לא השתכנעתי מנימוקי המבקש כי הנזק הלכאורי עולה כדי הפעלת החריג לכלל האמור.
7.משבית דין זה אמר את דברו בפסק הדין, הרי שכמקובל את סיכויי הערעור לא לנו לבחון ושעה שהמבקש לא הניח לטעמי תשתית המצדיקה את עיכוב ביצוע פסק הדין התוצאה היא שהבקשה נדחית.
8.אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ג ניסן תש"ע, 07 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.
מיכאל שפיצר, שופט
נשיא