אבו ג'בל נ' ועדה מקומית לתכנון מעלה חרמון

החלטה

1)בפניי בקשה מיום 29.7.2013 לדחיית מועד ביצוע צו הריסה אשר הוצא כנגד המבקשת על ידי יו"ר המשיבה בתאריך 3.3.2013 .

2)בתאריך 3.3.2013 הורה יו"ר המשיבה , בהתאם להוראת סעיף 238א' לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה – 1965 , על הריסת מבנה אותו בנתה המבקשת בלא היתר בשטח חקלאי הנמצא בתחום הישוב מסעדה באזור ברכת רם (נ.צ. 271530/793600) – מבנה בן קומה אחת ששטחו כ – 60 מ"ר (להלן :"המבנה") . בנוסף לכך , הורה הצו על הריסת פרגולה מבטון שגודלה 26 מ"ר וכן על הריסת של קירות "תומכים" אשר נבנו מסביב למגרש בו נבנה המבנה .

3)בתאריך 20.3.2013 הגישה המבקשת לביהמ"ש בקשה לביטול/דחיית ביצוע צו ההריסה , במסגרתה , העלה שורה ארוכה של טענות אשר מצדיקות לגבי דידה את הוצאת הצו , ובכלל זאת היותה נכה קשה המתגוררת עם בני משפחתה בשל מצוקת דיור , התכנות גבוהה לכך כי המקרקעין יאושרו למגורים על פי תוכנית מתאר חדשה אשר הופקדה במשרדי הועדה המחוזית לתו"ב בנצרת . כמו כן , העלתה המבקשת בבקשתה שורה של טעמים משפטיים לרבות איכלוסו של המבנה מעל לשלושה חודשים טרם הוצאת הצו וסיום הקמתו של המבנה כארבעה חודשים טרם הוצאת הצו , וכן אכיפה בררנית של המשיבה אל מול תושבים אחרים אשר הקימו , לשיטתה , מבנים דומים מבלי שננקטו כנגדם הליכים משפטיים מצד המשיבה משיקולים זרים ופסולים .

4)לאחר הגשת הבקשה , הורה ביהמ"ש על קיום דיון בה ביום 18.4.2013 , אולם משהמבקשת ו/או ב"כ לא התייצבו לדיון הורה ביהמ"ש על קיום הצו בתוך 60 יום . בתאריך 22.4.2013 הגישה המבקשת בקשה דחופה לביטול ההחלטה ולפיכך הורה ביהמ"ש על קיום דיון בבקשה ליום 9.5.2013 , אשר בסופו של יום נדחה לתאריך 13.6.2013 . בסיום הדיון , הורה ביהמ"ש על עיכוב ביצוע צו ההריסה למשך פרק זמן של 30 ימים נוספים על מנת לאפשר בידי המבקשת להגיש בקשה מתוקנת בצירוף תצהיר מהנדס .

5)בבקשתה המתוקנת , אשר נתמכת בתצהיר מטעם אחיה , מר עלי אבו-ג'בל , וכן גם בתצהיר נוסף מטעם האדריכל , מר ספדי עמאד , צוין כי במהלך שנת 2013 הגיש האדריכל במשרדי הועדה המקומית לתו"ב מעלה חרמון בקשה לקבלת היתר בנייה וזאת בעקבות השינויים התכנוניים הנובעים מהפקדת תוכנית המתאר ג/18762 אותה אישרה המועצה המקומית מסעדה – דבר המצביע על סיכוי קרוב ומיידי לקבלת התוכנית . עוד צוין בבקשה , כי המבקשת איננה יכולה להגיש את התצהיר מחמת שיעור נכותה הגבוה (100%) , וכי הינה מתגוררת במבנה מזה כשמונה חודשים ומנהלת אורח חיים עצמאי בלא תלות בבני משפחתה . בבקשה המתוקנת הועלתה מחדש הטענה לפיה , המשיבה מבצעת כלפיה "אכיפה בררנית" ומתעלמת ממקרים דומים בהם אנשים אחרים בנו בתים בלא היתר ו/או בחריגה מהיתרי הבנייה שאושרו להם .

6)בתגובת המשיבה לבקשה צוין , כי על ביהמ"ש למוחקה מאחר וזו הוגשה באיחור , ובפרט בשל כך שהתצהיר המצורף אליה הינו תצהירו של אחי המבקשת , אשר הינו חסר מעמד משפטי בענייננו בהתאם לתקנות התכנון והבנייה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי) , תש"ע – 2010 . כמו כן מדגישה המאשימה , כי לא מתקיימות בענייננו העילות המקנות בידי ביהמ"ש להתערב בהחלטת הרשות בהתאם להוראת סעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבנייה , מאחר והבנייה לא בוצעה כדין ועולה , כי תכלית הצו הינה ליצור עובדה מוגמרת בשטח . עוד צויין , כי המבקשת ואחיה אינם מפרטים את התאריך שבו נודע להם לראשונה על הבאת תוכן הצו לידיעתם וכן לא הובאו על ידה ראיות למועד שבו אוכלס המבנה , קל וחומר משעיון בתמונות המצורפות לתגובת המשיבה מעלה , כי המבנה אוכלס בפועל רק לאחר התאריך 3.3.13 וזאת בניגוד גמור לצווים השיפוטיים אשר הוצאו כנגדה . אשר לטענת המבקשת ביחס לנקיטת "אכיפה בררנית" כלפיה ציינה המאשימה , כי אמנם המבקשת צירפה לבקשתה תמונות , אולם מאידך , לא פירטה בבקשתה את שמות תושבי הישוב אשר בנו את אותם מבנים ולפיכך אין מקום לבחון את הטענה בהעדר ראשית ראייה לאכיפה בררנית .

7)לשיטת המשיבה , עצם היותה של המבקשת אשה נכה הרי שאין הדבר מקנה לה את הזכות לעשות דין לעצמה , וכי על פי פסיקת בתי המשפט , מנוע ביהמ"ש מלהתערב בצווים שיפוטיים ובשיקול הדעת של הרשות המוסמכת על אף מצוקה אישית או גופנית בה שרוי מבקש הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה . עוד טוענת המשיבה , כי לא עלה בידי המבקשת להוכיח כי היתר הבנייה למבנה מצוי בהישג יד מיידי שכן , תוכנית המתאר החדשה של הישוב מסעדה שמספרה ג/18762 טרם אושרה סופית ומצויה בימים אלה בהליכי התנגדות . יתירה מכך , עיון במכתב תשובתו של מהנדס הועדה המקומית לתו"ב במענה לבקשתה לקבלת היתר להפעלת אזור משולב הכולל תיירות ומגורים מעלה , כי התוכנית שהוגשה איננה עומדת בתנאים המינימאליים הנדרשים בהעדר פירוט חיוני כגון אי ציון מיקום המבנה על פי התוכניות החלות , אי פירוט מטרת התוכנית ועיקרי הוראותיה , אי פירוט של יעודי ושימוש הקרקע וכו' . מכאן , סבורה המשיבה , כי המבקשת מתנהלת בחוסר ת"ל ויוצרת יש מאין הליכים משפטיים מלאכותיים מתוך מטרה להשהות את מועד מתן הצו מתוך מטרה להשהות את מועד הריסת המבנה .

דיון והכרעה :

8)תכליתו של סעיף 238א לחוק, מכוחו מוצאים צווי הריסה מינהליים, הינה מתן מענה מיידי ויעיל נגד פורעי הוראות חוק התכנון והבניה. צווי ההריסה המינהליים נועדו לסלק על אתר בניה בלתי חוקית, במטרה למנוע יצירת עובדות מוגמרות בשטח (ראה : ר"ע 273/86 פרץ נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה, פ"ד מ(2) 445, 447; רע"פ 8720/09 אבו רנה נ' יונה יהב, ראש עיריית חיפה ויו"ר הועדה המקומית מיום 1.11.2009) . ראוי לציין, כי צו ההריסה המינהלי אינו מופנה כלפי אדם כלשהוא, אלא מכוון כלפי מבנה שהוקם שלא כדין, ולכן הוא בבחינת צו IN REM ומחייב את כולי עלמא (ראה : רע"פ 5341/06 צלאח נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה מיום 19.10.2006) .

9)נוכח חשיבותו של צו ההריסה המינהלי במאבק בתופעת הבניה הבלתי חוקית, הגביל המחוקק את העילות לביטולו על ידי בתי המשפט. עילות הביטול הקבועות בסעיף 238א(ח) לחוק הן שתיים: הראשונה – אם הבניה "בוצעה כדין" . השנייה – אם הוכח "שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת" .

10)מעבר לעילות הביטול, הקבועות בסעיף 238א(ח) עצמו, קבעה הפסיקה, כי קיימות עילות ביטול נוספות, מתחום המשפט המינהלי . כך, למשל, יוכל בית המשפט להתערב, מקום בו נפלו בצו ההריסה המינהלי פגמים המאפשרים את ביטולו (ראה : רע"פ 47/92 אבו טיר נ' יו"ר הועדה המקומית – ירושלים , פ"ד מו(1) 699, 701; רע"פ 5635/93 הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו נ' עורקבי, פ"ד מח(2) 397, 401). כן נפסק, כי בית המשפט מוסמך לבקר צו הריסה מינהלי, מקום בו נפלו בצו פגמים חמורים, שיש בהם כדי להביא להצהרה על בטלותו של הצו מעיקרו (עע"מ 3518/02 רג'בי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, פ"ד נז(1) 196) . צירוף הוראות החוק והפסיקה מעלה, כי בתי המשפט הוסמכו להורות על ביטול צו הריסה מנהלי, רק אם שוכנעו כי התקיימו העילות המצומצמות לביטולו.

11)בענייננו , גם אם נתעלם מהפגם הפרוצדוראלי הקשה הטמון בכך שהמבקשת בחרה בסופו של יום שלא לחתום על גבי התצהיר המצורף לבקשה בלא כל הסבר לכך , הרי שהמבקשת עצמה הודתה בבקשותיה , כי בניית המבנה בוצעה מבלי שניתן היתר בנייה כדין לבניית המבנה טרם שפנתה כלל אל המשיבה בבקשה למתן היתר בנייה , וכי המבנה עצמו נבנה בשטח חקלאי ואוכלס על ידה מתוך מטרה לאפשר לה להתגורר בבניין נפרד מבני משפחתה נוכח בעייתה הבריאותית הקשה . יתירה מכך , לא עלה בידי המבקשת להצביע על פגמים פרוצדוראליים אשר נפלו בשלב מתן הצו (ראה לעניין נטל ההוכחה המוטל על המבקש בעניין אבו-רנה , שם) , ובכלל זאת הבאת ראיות ו/או אסמכתאות הנוגעות למועד אכלוס המבנה , וכן לא פורטו בבקשתה שמותיהם ומיקומם של המבנים אותם הקימו לכאורה אותם תושבים אשר לכאורה עשו דין לעצמם והתנהלו באופן דומה למבקשת בכך שבנו מבנים בלא היתר .

12)הלכה היא, כי בית-המשפט מוסמך לעכב ביצוע צו הריסה מנהלי אף אם לא נפל בו פגם המביא לבטלותו, אולם הדבר ייעשה רק במקרים חריגים (ראה : רע"פ 5205/07 אוהרנסיאן תכפור נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים מיום 5.9.07) . אכן, בית המשפט מוסמך לעכב את ביצועו של צו הריסה מינהלי, אך סמכות זאת צריכה להישמר למקרים חריגים ויוצאי דופן . אמנם , המקרה דנן איננו נמנה על מקרים אלה , מאחר והמבקשת לא הוכיחה כי בצו ההריסה המנהלי נפל פגם אחר, חריג ויוצא דופן, המצדיק את ביטולו . עם זאת , נוכח מצבה הבריאותי של המבקשת ביצוע הצו מעוכב עד ליום 30.9.2013 . המבקשת תפנה את מטלטליה מהמבנה עד ליום 30.9.2013 והצו יבוצע החל מיום 1.10.2013 .

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ג, 21 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.