אבו גליל נ' מדינת ישראל

החלטה

המבקש עותר להארכת מועד להישפט בגין דוח תנועה מיום 29.5.13. המבקש טוען כי הוא בעל עסק המחזיק שישה כלי רכב וביום העבירה נהג ברכב הרלוונטי אחד מעובדיו, עאהד סיף, אשר אישר את הדברים בתצהירו.

המבקש הסביר כי הדוח שולם בידי מזכירותו, בלא ידיעתו. לאור תשלום הדוח מתנגדת המשיבה לבקשה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי הדין עם המשיבה, ומצאתי לנכון לדחות את הבקשה.

סעיף 229(ח') לחסד"פ קובע: "שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו..."

לפיכך, ההלכה היא כי הארכת מועד לאחר התשלום אפשרית רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן, בהן לא ידע אדם ולא יכול היה לדעת על ההליך נגדו. רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל; רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מדינת ישראל; רע"פ 7839/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל ורע"פ 9540/08 עופר מוסברג נגד מדינת ישראל.

לא זה המקרה שבפניי. הדוח התקבל בכתובתו של המבקש, כך שחובה היה על המבקש לדעת עליו. כפי שנקבע לא אחת בעליו של רכב חייב לפעול כך שהודעות הקשורות לרכב יגיעו לעיונו, וזאת גם כאשר הוא מחזיק מספר כלי רכב. על המבקש היה להנחות מי שמטפל בדברי דואר בשמו לפעול כנדרש, ולהודיעו על כל דוח או הודעה רשמית המתקבלת בעניין זה, ובכך כשל המבקש.

יתרה מכך, המבקש לא הסביר הכיצד זה שילמה הפקידה את הקנס מבלי להתייעץ עימו ומבלי לקבל הנחיות. המבקש אף לא צירף תצהיר של הפקידה אשר תסביר את המעשה.

המבקש אף אינו מסביר מדוע החליט להגיש בקשתו במועד שהוגש, ומתי נודע לו על התשלום, אשר לכאורה בוצע כשישה עד שמונה חודשים לפני הגשת הבקשה.

בנסיבות אלה, סבורני כי צודקת המשיבה והמבקש אינו עומד בתנאים שנקבעו בידי בית המשפט העליון להארכת מועד להארכת תשלום.

מעבר לנדרש אציין כי תצהיר הנהג אשר מקבל על עצמו אחריות לאירוע, אף הוא "בעייתי". הנהג, עובד של המבקש, אינו מסביר כיצד הוא יודע לומר בחודש אפריל 2014 כי הוא אשר נהג ברכב בחודש מאי 2013 וביצע את העבירה. בהקשר דומה כבר קבע בית המשפט העליון כי לנוכח היחסים המיוחדים שבין עובד למעביד, "יש לבחון בזהירות את התצהיר, שניתן מפי עובד המבקשת, ואין לייחס לו משמעות מכרעת או נחרצת יתר על המידה" מ.ח. 3795/13 אלדן נ' מדינת ישראל.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ' אייר תשע"ד, 20 מאי 2014.