אבו גליון נ' המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע

פסק דין

1.לפנינו תביעה אשר עניינה החלטת הנתבע מיום 19.8.10 בה נדחתה תביעתה של התובעת לתשלום גמלת הבטחת הכנסה כנפרדת מכוח חוק הבטחת הכנסה התשמ"א – 1980 (להלן: "החוק"), בטענה כי התובעת מנהלת משק בית משותף עם אבי ילדיה.

2.התובעת ילידת 1970.

3. התובעת מנהלת חיים זוגיים מזה כשבע עשרה שנים עם מר סביתאן עבדאללה. לשניים עשרה ילדים משותפים. לבן הזוג אישה נוספת, בשם סאלחה, ולהם שלושה עשר ילדים משותפים. שתי הנשים ובן הזוג מתגוררים בסמוך ביישוב תל שבע.

4.לטענת התובעת היא ובן זוגה נפרדו בשנת 2008, ומאז לא מתקיים ביניהם קשר כלשהו. משכך, טוענת התובעת, כי היא זכאית לגמלת הבטחת הכנסה כנפרדת על פי דין.

5.הנתבע טוען כי התובעת ממשיכה לנהל משק בית משותף עם בן הזוג, בהתאם למקובל במגזר הבדואי אליו משתייכת התובעת, כחלק ממשפחה פוליגמית מורחבת. משכך, טוען הנתבע כי התובעת מקבלת גמלת הבטחת הכנסה באמצעות בן הזוג, כחלק מתא משפחתי מורחב, ואינה זכאית לגמלה כנפרדת.

דיון והכרעה

6.להווי ידוע כי מטרת חוק הבטחת הכנסה היא להבטיח לכל אדם ומשפחה בישראל הכנסה הדרושה לקיום, ככל שאינם יכולים לקיים את עצמם.

ראה:הצעת חוק הבטחת הכנסה, ה"ח 1417, תש"ם.

7.סעיף 4(א) לחוק הבטחת הכנסה קובע כדלקמן:

"הזכאות לגימלה של כל אחד מבני זוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2."

סעיף 6(א) לחוק קובע כך:

"לבני זוג הזכאים לגימלה תשולם גימלה אחת בלבד, בשיעור המשתלם לפי התוספת השניה או התוספת הרביעית לשני בני זוג, בהתאם להרכב משפחתם. "

על פי ההגדרות בסעיף 1 לחוק בני זוג, משמעותם: "לרבות איש ואשה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו".

מכאן, כי המחוקק מצא לנכון להגביל את הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה, לתא משפחתי.

8.במקרה דנן מדובר באישה בדואית, המשתייכת לחברה בה מערכת כללים ייחודית בכל הנוגע לשאלת קיומו של תא משפחתי. בין היתר, תופעה מוכרת במגזר הבדואי היא הפוליגמיה – ריבוי נשים.

הלכה למעשה, על מנת להימנע מרישום פורמאלי של שתי נשים, האסור על פי חוק במדינת ישראל (סעיף 173 לחוק העונשין תשל"ז – 1977, ס"ח 226), נהוג שהגבר רשום כנשוי לאישה אחת וחי עם נשים אחרות כ"ידועות בציבור".

ראה:סטפן אדלר "האישה הבדווית והבטחת הכנסה במשפחה הפוליגמית" מעמד האישה בחברה ובמשפט (פרנסיס רדאי ואח' עורכות, תשנ"ה) 133, 135.

9.בהתאם לכך נקבעו בפסיקת בית הדין הארצי מבחנים ייחודיים המתאימים לחברה הבדואית, לבדיקה השאלה האם מתקיים משק בית משותף בין בני זוג.

מבחנים אלו כוללים את השאלות: