החלטה
1.המבקש הינו הבעלים הרשום של רכב מסוג טויוטה לנד קרוזר (להלן "הרכב") שנתפס על ידי המשטרה בשעות הבוקר המוקדמות של יום 9.7.11. בפני בקשה להורות על החזרת הרכב לידיו של המבקש.
2.נסיבות תפיסת הרכב על ידי המשטרה היו כך שב- 8.7.11 קרוב לחצות התקבל דיווח על אירוע ירי ברחוב מסוים בעיר לוד. מאירוע הירי נפגע הרכב נשוא הבקשה שבפני. הרכב נתפס על ידי המשטרה לצורך ביצוע בדיקות מז"פ. לטענת בא כח המבקש פעולות מז"פ הקשורות ברכב כבר בוצעו ולכן אין סיבה להמשיך ולהחזיקו ויש להחזירו לידי המבקש. המשיבה מתנגדת לשחרור הרכב בטענה שהחקירה שנוגעת לרכב טרם הסתיימה וכי ישנם חשודים נוספים שנמצאים בבריחה וטרם עומתו עם הראיות השונות בתיק לרבות הממצאים הנובעים מאירוע הירי לעבר הרכב. בנוסף לכך, המשיבה טענה כי הרכב אמנם רשום על שמו של המבקש, אך בפועל הרכב שייך לקרוב משפחה של החשוד, בשם נעים אבו גאנם, אשר מתנהלת כנגדו חקירה לפי חוק איסור הלבנת הון תש"ס – 2000 (להלן "נעים"). עם מיצוי החקירה לפי חוק איסור הלבנת הון המשיבה תבקש את חילוט הרכב לטובת המדינה.
3.עיינתי בחומר החקירה שהועבר לעיוני על ידי המשיבה, וכן בדו"חות הסודיים שסומנו על ידי כ- במ/1 – 3, ושוכנעתי שדין הבקשה להידחות.
4.מעיון בחומר שהוצג בפני עולה שמתוך חקירתו של אירוע הירי מיום 8.7.11 לעבר הרכב, התפתח הצורך לחקור אירועים פליליים נוספים שנוגעים לנעים. מתיק החקירה עולה כי בסמוך למקום שבו חנה הרכב, התנהל מקום להימורים בניהולו של נעים. למקום הגיעו אנשים שונים שקיבלו אשראי מנעים על מנת להשתתף במשחקי ההימורים שמתקיימים במקום. מי שהשתתף בהימורים ולא החזיר את חובו לנעים היה מטרה לאיומים, חטיפה וסחיטה. אמנם נעים בסופו של דבר שוחרר בגין אירועי יום 8.7.11 (הירי על הרכב ותגובתו לאירוע זה מיד לאחר מכן, ושאין מקום לפרטה בשלב זה, כאשר החקירה לא הסתיימה), אך נעצר בשנית ב- 6.9.11. בעקבות מעצרו האחרון וההתפתחות שחלה בחקירה הוגשו כנגדו כתב אישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים המשפטיים לכבוד בית המשפט המחוזי במחוז מרכז בגין ביצוע עבירות של איומים, חטיפה וסחיטה כלפי אחד המשתתפים בהימורים במקום שבניהולו. ואם לא די בכך, הרי האירוע הנ"ל שבגינו הוגש כתב אישום, הוליד גם חקירה כלכלית כנגד נעים לפי חוק איסור הלבנת הון תש"ס – 2000, בשל חשד להלבנת כספים שנתקבלו בעבירה. חקירה כלכלית זו טרם הסתיימה.
5.אותו נעים מאשר בחקירתו כי הרכב נשוא הבקשה שבפני בפועל שייך לו וכי הרכב רשום על שמו של המבקש באופן פורמלי בלבד. ללמדך, שהמבקש איננו בעל הענין האמיתי בבקשה שבפני (ראו דברי בא כח המשיבה בפרוט' מיום 28.11.11 עמ' 2 ש' 16 – 17. כמו כן, עיינתי גם בעדותו של נעים בתיק החקירה).
6.סעיף 32 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט – 1969 (להלן "הפקודה") קובע את התנאים לתפיסת חפצים על ידי המשטרה :
"32.(א)רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה."
סעיף 33 לפקודה קובע את סמכותה של המשטרה להחזיק חפץ שהגיע לידיה לפי סעיף 32 לפקודה עד אשר יוגש לבית המשפט. סעיף 34 לפקודה קובע את סמכותו של בית משפט שלום לתת צו בענין התפוס על ידי מסירתו למי שתובע זכות בתפוס או לאדם פלוני או שינהגו בו בדרך אחרת.
סעיף 35 לפקודה קובע כדלקמן :
"35.אם תוך ששה חודשים מיום תפיסת החפץ על יד המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף 34, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח; אך רשאי בית משפט שלום, על פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע."
7.הרכב נשוא נשוא הבקשה שבפני נתפס ב- 9.7.11 כך שעדיין לא חלפו ששת חודשים האמורים ברישא של סעיף 35 לפקודה. ניתן להאריך את התקופה לפרק זמן נוסף, וזאת גם אם לא הוגש כתב אישום. יחד עם זאת, סמכות התפיסה של המשטרה כפופה לביקורת שיפוטית ובכל מקרה יש לערוך איזון ראוי בין ההגנה על הזכות הקניינית של הפרט לבין האינטרס הציבורי שבמניעת ביצוע עבירות בעזרת החפצים המאפשרים את ביצועם (בש"פ 6689/99 עובדיה נ' מדינת ישראל פ"ד נד (2) 464, 470). כמו כן, לא הרי תפיסת חפץ כהרי המשך ההחזקה זו. לפיכך, לא די שתפיסת החפץ נעשתה בעילה מבוררת אלא יש לבחון אם הפגיעה נעשתה לתכלית ראויה ואם המשך החזקת החפץ בידי המשטרה אינו פוגע בבעל הזכות בחפץ במידה העולה על הנדרש (רע"פ 1792/99 גאלי נ' משטרת ישראל פ"ד נג (3) 312, 323).
8.במסגרת עריכת האיזון בין זכות הקניין של המבקש לבין ההגנה על האינטרס הציבורי על בית המשפט להתחשב בתכלית הקונקרטית המונחת בבסיס תפיסתו של החפץ. התכליות העיקריות העשויות לעמוד מאחורי דבר תפיסתו של חפץ לפי הוראות הפקודה הן שלוש במספר : תפיסה לצורך מניעה – דהיינו תפיסת חפץ שקיים לגביו יסוד סביר כי הוא עשוי לשמש לביצוע עבירה (ראו סעיף 32 (א) לפקודה) ; תפיסה לצורך הבטחת אפשרות חילוט עתידית (סעיף 39 לפקודה) ; תפיסת חפץ לצורך הצגתו כראיה במשפט (סעיף 32 (א) לפקודה (ראו : בש"פ 342/06 חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל, פורסם ב-"נבו", כבוד השופטת פרוקצ'יה). משנתבררה תכלית (או תכליות) תפיסת החפץ ששחרורו מתבקש, על בית המשפט לקבוע האם ניתן להשיג תכלית קונקרטית זו על דרך של קביעת "חלופת תפיסה" , היינו על ידי שחרור החפץ בתנאים הבאים להבטיח את מימוש תכלית התפיסה וזאת על מנת להביא לפגיעה פחותה בזכות הקניין של בעל הזכות בחפץ התפוס (בש"פ 9469/09 זיאדנה נ' מדינת ישראל, פורסם ב-"נבו", ניתן ב- 3.12.09 פסקה 5 להחלטתו של כבוד השופט פוגלמן).
9.בענין שבפני החקירה טרם הסתיימה. מדובר באירוע ירי לעבר רכב שבפועל שייך לנעים ואשר ממנו התפתחו אירועי חקירה נוספים. המשטרה טוענת שהתכלית בהמשך החזקת הרכב הינה מניעת שיבוש חקירה על ידי גורמים שטרם נחקרו וכן רצונה של המשיבה לחילוטו בעתיד בשל חשש שנרכש מכספי עבירה.
10.כמו כן, סעיף 3 לחוק איסור הון תש"ס – 2000 מגדיר את העבירה של איסור הלבנת הון ככוללת, בין השאר, עשיית פעולה ברכוש במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, וזאת כאשר הרכוש מקורו בעבירה. סעיף 21 (ג) לחוק הנ"ל קובע כי בעת שבית המשפט דן בבקשה למתן צו חילוט בהליך פלילי, הוא יהיה רשאי לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה.
11.לאור כל האמור לעיל, בקשתו של המבקש להחזיר לידיו את הרכב שנתפס על ידי המשטרה, נדחית.
12.קבעתי דיון בפני ל- 7.12.11 לשימוע החלטה, אך מאחר וההחלטה מוכנה הנני מבטל את מועד הדיון.
5129371
5467831313.המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.
כמו כן, המזכירות תנחה את המשיבה לשלוח נציג מטעמה לקבלת חומר החקירה והנספחים הסודיים (מב/ 1 – 3).