אבו בסל נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה שפלת הגליל

פסק דין

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתה של כב' רשמת ההוצאה לפועל, מירי ברטהולץ, מיום 21.11.13 (להלן: "ההחלטה"), אשר ניתנה בהעדר הצדדים בתיק הוצאה לפועל שמספרו- 10-05169-99-0 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל").

בהחלטה נקבע כי המבקש יוכרז כמוגבל באמצעים, לאחר תשלום ערבון בסך 4,000 ₪, כתשלום חד פעמי, וכן, תשלום סך של 800 ₪ בכל חודש, החל מיום 20.12.13 ובכל 20 לחודש שלאחריו.

לטענת המבקש, חובותיו בתיק ההוצאה לפועל מסתכמים ב- 60,000 ₪. המבקש, בן 41, נשוי ואב ל-5 ילדים, אינו עובד ואשתו אינה עובדת. המבקש מקבל קצבת הבטחת הכנסה וקצבת ילדים בסך של כ- 4,206 ₪ וזהו מקור הכנסתו. הוצאותיו של המבקש מסתכמות ב- 3,250 ₪. משכך, טוען המבקש כי התשלומים הקבועים בהחלטת כב' הרשמת, גבוהים מאד, ולא יוכל לעמוד בהם.

לפיכך, מבוקש כי יבוטל חיובו של המבקש, בתשלום ערבון בסך של 4,000 ₪, וכן יוקטנו התשלומים החודשיים לסך של 300 ₪.

לבקשה זו הגיבה משיבה 4 בתיק ההוצאה לפועל, חברת פלאפון תקשורת בע"מ. בתגובתה לא הובעה כל התנגדות לבקשה זו.

הכרעה

הלכה פסוקה היא, כי ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטות רשמי ההוצאה לפועל, הנוגעות לקביעת גובה התשלומים החודשיים, אלא במקרים נדירים, יוצאי דופן, החורגים ממתחם הסבירות. (ראו לעניין זה: רע"א (חיפה) 7195/09 קרטה נ' פרקליטות מחוז חיפה (ניתן ביום 3.12.19); בר"ע (ת"א) 1071/03 גולן נ' בנק לאומי (ניתן ביום 2.2.03)).

לאחר שבחנתי את הבקשה על נספחיה, סבור אני כי מקרה זה אינו נמנה על אותם מקרים חריגים ויוצאי דופן, המצדיקים את התערבות ערכאת הערעור.

מבחינת מצבת נכסיו של המבקש, עולה כי לאחר ביצוע כלל התשלומים לצרכי מחייתו, נותרת בידיו יתרה חיובית, בסך של 956 ₪. כב' הרשמת לקחה בחשבון, בין יתר השיקולים ששקלה, גם את פוטנציאל ההשתכרות של המבקש, וחובתו להגדיל את הכנסותיו ולצמצם הוצאותיו, בהינתן שאין מדובר בנכה.

משכך, קביעת כב' הרשמת להפקדה חד-פעמית בסך של 4,000 ₪, וכן תשלומים חודשיים בסך של 800 ₪, אינה נטולת הגיון או משוללת יסוד.

לסיום, דין הבקשה להדחות.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א אדר ב תשע"ד, 23 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.