אבו אסמאעיל ואח' נ' קראוס ואח'

פסק דין

1.בתאריך 09/07/10 רכש התובע מס' 1 מאת הנתבע רכב מזדה ושילם תמורתו סך של 27,200 ₪.

לטענת התובע, לאחר שרכש את הרכב, גילה להפתעתו כי הרכב היה בבעלות קודמת בחברת השכרה.

לטענתו, מידע זה הוסתר ממנו ע"י הנתבע, אף שהדגיש כי אין הוא מעוניין ברכב "ליסינג" או השכרה או חברה.

בשל כך, מבקש התובע פיצוי בסך של 7,200 ₪, מהם 4,080 ₪ הפרש במחיר הרכב בשל היותו רכב השכרה, 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש, 500 ₪ בגין עלות בדיקה ו-700 ₪ הוצאות עו"ד.

2.מנגד, טען הנתבע, כי עת שהתובע הגיע אליו ביום שישי בשבוע, ביקש ממנו שיחזור ביום ראשון בתחילת השבוע על מנת שיהיה ניתן לבדוק את הרכב ולעשות העברת בעלות, וכל שאר הבדיקות הנחוצות, אלא שהתובע התעקש לבצע את העסקה באותו יום שישי.

לתובע התלווה חבר שלו שמתמצא במכונאות הרכב, אשר בדק את הרכב והתרשם מתקינותו המכאנית, לשביעות רצונו ולשביעות רצון התובע.

באותו מעמד הזין התובע את הנתונים של הרכב לתוכנת המחשב של אתר "יד 2", ובכלל זה ציין את דבר היות הרכב, רכב השכרה, מספר בעלויות, ומד האוץ, וקיבל מחיר משוקלל של 28,000 ₪, אלא שלאחר משא ומתן נוסף, הוסכם בין השניים על מחיר של 27,200 ₪, אשר שולמו לנתבע באותו מעמד.

טוען הנתבע כי המחיר שסוכם בין הצדדים נופל ב-7,300 ₪ במחיר המחירון של הרכב, וזאת בין היתר, משום שמדובר היה ברכב השכרה, עובדה שגולתה לתובע.

כן טוען הנתבע, כי ניתן היה לראות ברישיון הרכב כי הרכב היה רכב השכרה.

3.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והראיות שהובאו בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

אכן שוכנעתי כי הנתבע לא הסתיר דבר היות הרכב רכב השכרה, והדבר גם נראה בבירור ברישיון הרכב שהוצג לעיוני ע"י התובע בעת הדיון.

טען אמנם התובע כי הכיתוב "השכרה" על רישיון הרכב היה מוסתר ע"י פתק שהודק לרישיון עם סיכה, אלא שגם אם כך היה, עדיין ניתן היה להזיז את הפתק ולראות את הרישום "השכרה".

זאת ועוד, אף שהתובע טען כי באותו מעמד נערך זכרון דברים על ידי חברו שהתלווה אליו, ושהציג עצמו כמי שמתמצא במוכנאות רכב, לא צוין בזכרון הדברים דבר היות הרכב בבעלות פרטית, ולא בהשכרה, אף שהתובע טען לאורך כל הדרך כי היה לו חשוב לרכוש רכב מבעלות פרטית.

לכך יש להוסיף כי הנתבע בעצמו הכחיש כי נערך זכרון דברים והכחיש כי חתם על זכרון דברים כלשהו, ואכן זכרון הדברים שצורף לכתב התביעה, לא היה חתום ע"י הנתבע.

4.נוכח כל האמור לעיל, ולאחר שהגעתי לכלל מסקנה כי הנתבע לא הסתיר מהתובע את המידע לגבי בעלות קודמת ברכב, וכי מידע זה צויין ברשיון הרכב, והיה לנגד עיני התובע, והוא אף זכה להנחה משמעותית, בין היתר, בשל היות הרכב רכב השכרה, הנני דוחה את התביעה.

התובעים ישלמו לנתבע הוצאות משפט בסך 300 ₪, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק-דין, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"א אדר ב תשע"א, 27 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.