אבו אסבע נ' מדינת ישראל

פסק דין

השופטת מרוז – אב"ד :

כללי

בפנינו ערעור על פסק דין של בית המשפט השלום בראשון לציון (כב' השופט יקואל) בתיק 43903-01-11 לפיו הורשע המערער ביחד עם אחרים בריבוי עבירות של גניבת רכב לפי סעיף 413 ב'(ב) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") וקשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק. המערער הורשע בגניבת 6 מכוניות וזוכה מגניבת ארבע מכוניות נוספות.

כתב האישום, הכולל 4 אישומים, ייחס למערער, ביחד עם אחרים ריבוי עבירות שעניינן גניבות כלי רכב מסוגים שונים, שהתבצעו באזורי הצפון והשרון בין התאריכים 27.12.10 ל – 3.1.11.

כמתואר בכתב האישום בחלק הכללי, התאגד המערער עם אחרים (נאשמים נוספים שבכתב האישום) לשם גניבת כלי רכב משטחי ישראל והעברתם לשטחי הרשות הפלשתינאית (להלן: "הרשות").

הנאשם מס' 1 שבכתב האישום, איסר חאג' יחיא (להלן: "איסר"), היה מנהיג הקבוצה ומי שעמד בראשה ועבד בשיתוף עם מאהר, סוחר רכב מהרשות, אשר בתאום שלח נהגים, כדי שאלו יובילו את כלי הרכב הגנובים לשטחי הרשות. חברי הקבוצה צוידו במחשבי רכב המשמשים ככלי פריצה לכלי רכב.

תפקידו של המערער (הנאשם 2 בכתב האישום) בקבוצה היה לאתר כלי רכב פוטנציאליים לגניבה ולדווח לאחרים כדי שאלו יגנבו אותם. כמו כן, עסק המערער במעקב אחר ניידות משטרה ואזהרת חברי הקבוצה מפניהן. חברי הקבוצה פעלו בשיטתיות, תכנון, תיאום ומקצועיות, למימוש מטרותיהם, קרי, גניבת כלי הרכב והעברתם לידי מאהר בשטחי הרשות.

בתום שמיעת הראיות, הודו מרבית הנאשמים בעבירות שיוחסו להם ודינם נגזר. המערער עמד על כפירתו. במהלך שמיעת הראיות נגדו, זומן איסר לעדות, לאחר שהורשע בדין ובמהלך עדותו, הוכרז עד עוין וכתב האישום המתוקן אשר בעובדותיו הודה, הוגש על ידי התביעה מכוח סעיף 10א'(א) לפק' הראיות. הודעותיו במשטרה ושיחותיו במסגרת האזנות סתר לא הוגשו כראיה לפי סעיף 10א'(א) לפק' הראיות.

על יסוד רצף ראיות נסיבתיות שהצטרפו למצרף שלם, הרשיע בימ"ש קמא את המערער בחלק מהעבירות וזיכה אותו מחלקן האחר. בין הראיות הנסיבתיות; שיחות המערער עם אחרים, כפי שצותתו להן במסגרת האזנות סתר, איכון מיקומו של המערער בעת ביצוע העבירות שיוחסו לו, בחירתו של המערער לשתוק בבית המשפט וכן, "ראשית הודיה" שנעשתה על ידו באקראי, אגב ההליך המשפטי, כאשר אמר לאחד מחוקריו במהלך הפסקה בדיוני בית המשפט, כי "אתם לא כמו תחנת טייבה אתם הצלחתם להוריד אותי... אני מבין שאני שנפלתי הרבה זמן אני לא אסתובב בשמש עכשיו מעניין כמה שנים אני אקבל" (להלן: "ראשית הודיה") (עמ' 428 ש' 23 לפר', עמ' 51 להכרעת הדין).

עיקרי הכרעת הדין ביחס למערער מס' 1

בהכרעת דין יסודית ומפורטת, פירט בית משפט קמא את נימוקיו להרשעת המערער בחלק מהעבירות שיוחסו לו וזיכויו מהאחרות.

ממצאי הכרעת הדין נסמכים על חוות דעת וכן על עדות מומחה תקשורת מטעם התביעה, מר רוני אברהמי (ת/130), אשר איכן את מכשיר הטלפון הסלולארי שהיה בחזקת המערער (להלן: "הטלפון") באזורי ביצוע העבירות בגינן הורשע, על פי טווחי קליטת אנטנות סלולאריות. מקום בו מצא המומחה שהמערער שהה בסמיכות לאזורי חניית המכוניות שנגנבו, קבע בית משפט קמא כי יש בכך כדי לקשור את המערער לגניבתן, אף אם לא נמצא בצמידות להן.

המערער אוכן בשישה אזורים בהם נגנבו המכוניות ולפיכך, ועל יסוד ראיות נסיבתיות נוספות – הרשיע בימ"ש קמא את המערער בגניבתן.

וביתר פירוט;

המערער זוכה מגניבת שתי מכוניות נושא האישום הראשון (המכונות מס' 1 ו – 2).

המערער הורשע בגניבת שלוש מכוניות המכונות 3,4,5, נושא האישום השני, שנגנבו בסמיכות זמנים מהעיר חיפה, האחת מתחנת רכבת חוף כרמל (פולקסווגן גולף), השנייה מרחוב אלברט שוויצר (פולקסוואגן גולף כסוף) והשלישית, מרחוב ברוך כהן בחיפה (פולקסוואגן ג'טה כסוף).

הרשעתו נסמכת על שיחות טלפון (ת/1) שקיים המערער עם איסר, כמו גם, שיחות שקיים איסר עם אחרים, ביחס לגניבת המכוניות הללו, איכון המערער בסמוך למקום חנייתן ועובר לגניבתן וכן, פלט כביש 6, ממנו עולה כי שלוש המכוניות הללו נצפו נוסעות בכביש 6 בדרכן לשטחי הרשות. לראיות אלו נמצא חיזוק, לשיטת בית משפט קמא, בשתיקת המערער ובראשית הודייתו.

בהתייחסו לשיחותיו של המערער עם איסר, אודות מכוניות מסוגים שונים ולאו דווקא אודות השלוש שנגנבו, סבר בית משפט קמא, כי אין לייחס משקל רב לכך שהמערער לא הזכיר מכוניות אלו באופן מפורש, בהינתן העובדה, המוכחת מנתוני המשטרה, כי אלו המכוניות היחידות שדווח על גניבתן באותו מועד ומאותו אזור והן אף היו אלו שנצפו בכביש 6 ומכאן המסקנה, כי אליהן כיוון המערער את דבריו בשיחות עם איסר ועל כן, הינו שותף מלא בגניבתן. ראה דברי בימ"ש קמא:

"על אף שנוסח השיחות הרלוונטיות אינו כולל תדיר מאפיינים ספציפיים של כלל הרכבים 3-5 מצאתי די במכלול התבטאויות הנאשמים ובפלטי כביש 6 והמערכת המשטרתית לאיתור רכבים גנובים, כדי לקשור רכבים אלו באופן ישיר והדוק לנאשמים 2 (המערער – ו.מ) ו – 6 " (עמ' 67 להכרעת הדין).