החלטה
המשיב הגיש תגובתו לטענות ההתנגדות, בהתאם להחלטתי מיום 8.2.10.
כזכור, המבקש טוען, כי האזהרה לא הומצאה לו מעולם, וכי נודע לו על הליכי ההוצאה לפועל רק לאחרונה, עת קיבל בדואר התראה בטרם הטלת הגבלות על פי חוק ההוצאה לפועל.
לעניין זה התבקש המשיב לצרף לתגובתו עותק מאישור המסירה, המעיד על המצאת האזהרה לידי המבקש. לתגובה לא צורף אישור המסירה, והמשיב מסתפק בהפנייה לרישום הממוחשב בלשכת ההוצאה לפועל, לפיו האזהרה הומצאה כדין ביום 13.4.05.
אין די בהפנייה לרישום הממוחשב, אשר עשוי להיות שגוי. יצוין, כי בדיקתי בתיק ההוצאה לפועל עצמו העלתה, שאין בו עותק מאישור המסירה, וכלל לא ברור על סמך מה התבצע הרישום. אף לא ברור באיזו כתובת התבצעה ההמצאה, שעה שזמן קצר לאחר ביצוע ההמצאה ביקש המשיב לשנות את כתובתו של המבקש בתיק ההוצל"פ.
לפיכך, היות ואין גם בידי המשיב עותק של אישור המסירה המעיד על המצאה כדין, אני מקבלת את טענת המבקש לעניין זה, ורואה את התנגדותו כהתנגדות המוגשת במועד. בהקשר זה אוסיף, כי ההפנייה להליכים שננקטו במהלך השנים אינה גורעת מטענות המבקש. מדובר בהליכים אשר יתכן וננקטו מבלי שהמבקש מודע להם כלל (כגון עיקול רכב ברישום על פי מספר תעודת הזהות של המבקש, או עיקולי צד ג' שלגביהם מסרו המחזיקים תשובות שליליות). כאשר מדובר בהליכים לביצוע שטר, ישנה חשיבות להמצאת האזהרה עצמה, גם משום שבגוף האזהרה מועמד החייב על זכותו להגיש התנגדות לביצוע השטר (רע"א לאופר נ' גבאי, פ"ד נו(1) 668).
לגוף העניין טוען המבקש, כי מדובר בשיק בטחון שנתן למשיב עם תחילת העבודה המשותפת עמו, וכי לא נותר לו כל חוב. השיק נשכח, לטענתו, אצל המשיב, והוגש לביצוע שנים רבות לאחר זמן פירעונו.
לטענת המשיבה, אין על השיק רישום המעיד על כך שהוא ניתן לביטחון. יתר על כן, השיק הוצג בבנק יומיים לאחר זמן פירעונו, כפי שעולה מהמודפס על צידו האחורי של השיק (שם מודפסים המספרים 24-5, שעה שהמועד הרשום על השיק הוא 22.5.98). השיק חולל בשל העדר כיסוי מספיק, ולא בשל כך שחלף זמנו. הצגה זו של השיק לפירעון שוללת, לשיטת המשיבה, את הטענה כי מדובר בשיק לביטחון.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לנכון להורות על קבלת ההתנגדות. טענת המבקש, כי מדובר היה בשיק ביטחון, וכי לא נותר חייב למשיב דבר, הינה טענה שהוא רשאי להוכיח, גם אם אין הכיתוב "שיק ביטחון" מופיע על גבי השיק עצמו.
בטענות המבקש ישנו קושי מסויים, כעולה מתגובת המשיב, בכך שלכאורה הוצג השיק לפירעון יומיים לאחר התאריך הנקוב בו, וחולל. דומה כי המבקש לא היה ער לכך עת העלה את טענות התנגדותו. עם זאת, ראוי לאפשר לו לבדוק כעת את הנטען בעניין זה, ולשוב ולבחון טענותיו, במיוחד לאור השנים הרבות שחלפו ממועד הפירעון – בשנת 1998 - ועד לפתיחה בהליכי הוצאה לפועל – בשנת 2005 (גם אם פרק הזמן שחלף אינו עולה כדי התיישנות).
המבקש הפקיד בקופת ביהמ"ש סכום של 1,500 ₪. אני מורה כי סכום זה יישאר בקופת ביהמ"ש, עד לסיום הליך זה, ויוכל לשמש בטוחה, לפחות לתשלום הוצאות המשפט, או חלקן, אם בסופו של יום ידחו טענות המבקש.
לאור האמור לעיל, ההתנגדות מתקבלת.
הליכי הוצל"פ מעוכבים. התצהיר ישמש כתב הגנה.
נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.
התובע יגיש תצהיר מטעמו, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.
אם לא יוגש תצהיר מטעם התובע, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.
עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובע לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ב' ניסן תש"ע, 17 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.