אבו אלקיעאן נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים.

ב"כ המבקש טען כי הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה אך הפנה לכרסום באיכות הראיות הנובע ממצב הכביש במקום התאונה, מצב מזג האויר, ייחוס רשלנות תורמת לנהג המעורב וטענתו כי המבקש לא יצא כלל לפניית פרסה אלא ניסה להשתלב בתנועה ורכבו החליק.

ביחס לשאלת המסוכנות, טען ב"כ המבקש כי היעדר עבר תעבורתי מכביד מצדיק לשיטתו את ביטול יתרת הפסילה שנותרה.

ב"כ המדינה התנגדה לבקשה, טענה כי יש ראיות לכאורה ומסוכנותו של המשיב נלמדת מנסיבות התאונה הכוללות פגיעה משולבת בהולכי רגל ובמכונית נוספת שהגיע בנתיב ממול ולה היתה זכות הקדימה. תיק החקירה הכולל את עברו התעבורתי של המבקש הוגש לעיוני.

דיון –

עת נדרש בית המשפט לתת החלטה בבקשה מסוג זה, נמצאת שאלת מסוכנות המבקש בלב מערך השיקולים אותם ישקול בית המשפט.

כשלב ראשון יבחנו הראיות שבתיק לצורך הבדיקה – האם קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש ביחס לעבירה המיוחסת לו.

במידה ויתברר כי קיימות ראיות לכאורה, תבחן שאלת המסוכנות לאור חומרת העבירה המיוחסת, נסיבות ביצועה (לכאורה), ותק נהיגת המבקש, עברו התעבורתי ולעיתים נדירות ישקלו גם נסיבות אישיות מיוחדות של המבקש.

בשפ 96 / 5928 אבי ארנפריד נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 96 (1) 263], עמוד 2 נקבע ע"י בית המשפט העליון:

"תקופת הפסילה נקבעה ע"י המחוקק, על בסיס שקלול התכליות השונות שלקידום השגתן ניתנה הסמכות לצוות עליה; וככלל, יהיה מקום לבחון קיצור של התקופה, רק במקום שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בשקלול התכליות העומד בבסיס"

בפרשה שבפני אין מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה נגד המבקש.

ביחס לטענות הכרסום, הרי שלעובדה כי הכביש במקום משובש מאד, מזג האוויר קשה ונתון (לפי דברי ב"כ המבקש בעצמו) כי המדובר בכביש מסוכן מאד, תרומה רבה לקביעה כי נדרשת מהמבקש חובת זהירות מוגברת במקום.

המבקש טוען כי הוריד בצידי הדרך נוסעים, מה שמקים שאלה קשה בפני עצמה האם מותרת היתה מצידו עצירה בשול הדרך למטרה זו לצד כביש מסוג זה.

גם אם תתקבל עצירה זו כמותרת, הרי לא ברור לחלוטין כיצד הגיע למצב של סטייה שמאלה לנתיב הנגדי עת יצא בהילוך ראשון משול הדרך.

מן הסתם תחילת נסיעה אמורה להיות במהירות מתונה אשר אינה יוצרת כל אבדן שליטה אלא אם היציאה לכביש בוצעה בכח מנוע אגרסיבי אשר גרם לאבדן שליטה מיידי ברכב.

אם לא די בכך, הרי שבניגוד לטענת ב"כ המבקש בפני, טען המבקש בפני הבוחן יובל סנובסקי בבית החולים כי רצה לבצע פרסה במקום וכך התרחשה התאונה עם הרכב שהגיע ממול. לא נאמרה מפיו ולו מילה על החלקה במקום או אבדן שליטה הנובע מתנאי הדרך.

על פניו נהיגתו של המבקש הובילה לתאונה הקשה הכוללת התהפכות רכב.

מצב הראיות הנוכחי בתיק מראה כי יש נגד המבקש ראיות לכאורה הקושרות אותו להנחה כי יוגש נגדו כתב אישום הכולל אחיות לגרימת התאונה נשוא בקשה זו.

אני קובע כי אין כרסום מהותי באיכות הראיות.