אבולפיה נ' קרן קיימת לישראל ואח'

החלטה

1.בפני בקשה שהגיש תובע לפטור אותו מתשלום האגרה.

2.בהתאם לתקנה 14ג' לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז 2007-, הקריטריונים למתן פטור מתשלום אגרה הינם שניים: 1. אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה; 2. ההליך מגלה עילה.

3.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות השונות ובתשובת המבקש, המסקנה היא כי המבקש בעניין שבפני אינו עומד בשני התנאים הנדרשים בתקנות, ודין בקשתו להידחות, ואנמק:

4.התביעה – התביעה היא למתן פסק דין הצהרתי לפיו על המשיבים להכיר בזכויות חכירה של המבקש במושב מגשימים, כן הוא מבקש לחייב את המשיבים לחתום עמו על חוזה חכירה לדורות בתנאים שהיו מקובלים בשנות החמישים של המאה הקודמת.

5.באשר ליכולתו הכספיות טוען המבקש – כי הוא בן 66 פושט רגל וחסר אמצעים.

6. ההלכות המשפטיות-

על המבקש פטור מאגרה לפרט את מצבו הכלכלי פרט היטב, זהו המוצא האחרון לאחר מיצוי כל האפשרויות האחרות. ראה בש"א (חיפה) 9814/00 ניר נווה נ דרור כימיקלים בע"מ, תק-מח 2001(2) 7967 וההלכות שם.

כאשר בוחנים את עילת התביעה יש לבדוק גם את סכום התביעה רע"א 8091/08 בר יעקב נ' מנורה (לא פורסם) וכן ר' ת.א מחוזי (חיפה) אורית זיו שיינפלד נ בנק המזרחי (פורסם באתר "נבו"); בש"א13593/01 מח חיפה ניצולת הקרטל בע"מ ואח' נ' אסם תעשיות מזון בע"מ ואח' (פורסם באתר "נבו"):

"למותר לציין כי גובה הסכום הנתבע הינו אחד ממרכיבי העילה לצורך תקנה 13ב לתקנות האגרות. אין זה מתקבל על הדעת שבעל הדין המבקש לפוטרו מתשלום אגרה יגיש תביעה על סכום אסטרונומי ללא כל פירוט וללא כל בסיס. גם כאשר יש בפיו של אדם טענות נכוחות כנגד בעל הדין יריבו, ואפילו אותו אדם הינו חסר אמצעים לשלם את אגרת המשפט החלה על ההליך, שומה על התובע שלא לחרוג ממסגרת עתירה לסעד סביר והגיוני בנסיבות העניין... חוששני כי במקרה שלפנינו מתקיים במבקשות בכתוב "תפסת מרובה לא תפסת".

וכן ר' לענין זה רע"א 4126/01 לפיד נ' לפיד תק-על 2001(3) 1951.

יחד עם זאת בבש"א 457/01 קרליץ נ' פקיד הבחירות לעיריית באר שבע ואח' (פ"ד נה(3) 869, 871) נקבע:

"החובה לשלם אגרה מעמידה מחסום ומגבלה על זכות הגישה של בעל-הדין לבית-המשפט, ואני סבור כי מאז חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ולאור ההגנה הקבועה בסעיף 3 שבו על הקניין, יש מקום לשינוי בדרך הפרשנות של הוראות הפטור הכלולות בתקנות האגרות. לדידי, יש ככלל, מקום לפרש את דיני האגרות בדרך ליברלית, באופן שבמקרה של ספק לגבי עצם חיוב ההליך בתשלום אגרה, יועדף הפירוש המקל עם המתדיין"

7.מן הכלל אל הפרט-

מצבו הכלכלי של המבקש- טענתו של המבקש בעניין זה הינה לקונית. הבקשה מחזיקה 40 סעיפים, רק באחד מהם קיימת התייחסות למצבו הכלכלי של המבקש, שם נאמר, כאמור, כי המבקש הינו פושט רגל ומוכר ע"י רשויות הרווחה כחסר דיור. לא צורפו אסמכתאות כנדרש, וכמפורט בתגובת הפרקליטות (סעיף 8 לתגובה, על כל סעיפי המשנה שבו), גם לא בתשובה לתגובה שהוגשה מטעם המבקש. כמו"כ לא הסביר המבקש כיצד מומן שכר טרחת עורך דינו (ר' בג"צ 2036/04).

באשר לטענה כי המבקש הוכרז כפושט רגל, מדובר בהליך שהתקיים בשנת 2003. בפסיקה הוכרה זכותו של פושט רגל לטעון לחוסר יכולת לשלם אגרה על יסוד היותו בהליכי פשיטת רגל, רק בגין הליך פש"ר שהתקיים בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה (ר' בש"א (י-ם) 1015/08), בעניינינו, כאמור, חלפה תקופה ארוכה הרבה יותר (שבע שנים), וכאמור, לא הומצאו מסמכים נוספים שיש בהם כדי להוכיח את מצבו הכלכלי של המבקש.

סיכויי התביעה- נראה לכאורה כי סיכויי התביעה, כפי שנוסחה, קלושים ביותר. המבקש איננו מתגורר בנחלה לגביה הוא טוען לזכויות. המבקש פתח בהליכים מקבילים בבית משפט לענייני משפחה אך כתבי הטענות שהוגשו שם לא צורפו לתביעתו בבית משפט זה, ולפיכך לא ניתן לדעת מי עלול להיפגע מהתביעה שהוגשה, או מיהו הצד הראוי להצטרף לתביעה זו כתובע או כנתבע (כגון אחיו של המבקש או יורשי הוריו). ובכלל, מכתב התביעה לא ברור מהו מעמדו של המבקש מול המשיבים והאם הוא מחזיק בזכויות כלשהן או אם קיימת יריבות משפטית כלשהי בין הצדדים, ואם כן , על סמך מה.

8.לנוכח כל האמור לעיל, נדחית הבקשה.

לא תשולם האגרה עד ליום 24.06.10- תמחק התובענה.

תזכורת מחיקה- 27.06.10.