אבוטבול נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

לפני תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

בפתח הדברים יצוין, כי עיון בסיכומי התובעת הראה כי לתביעה דנן נוספה, באורח פלא, תובעת נוספת, הגב' מלאני בוטביקה – אחות התובעת.

יובהר, כי עובר למועד הגשת הסיכומים, לא התקבלה כל בקשה מטעם ב"כ התובעת לצירוף תובעת נוספת וכי התובעת הנוספת לא נרשמה באף אחד מכתבי הטענות בתיק בית המשפט.

הנתבעת התנגדה לדבר צירוף התובעת הנוספת בסיכומיה, ובתגובה לענין זה, הודיע ב"כ התובעת כי צירוף התובעת הנוספת נעשה בשגגה.

לאור האמור, ולמען הסר ספק, הנני מורה על מחיקת "התובעת 2" (הגב' מלאני בוטביקה), מכותרת סיכומי התובעת.

כמו כן, לאחר הגשת סיכומי התשובה מטעם הנתבעת, הגיש התובע בקשה להוצאת נספח חוות הדעת האקטוארית, לענין ניכוי דמי אבטחת הכנסה מכל פיצוי שיפסק.

לאור התוצאה אליה הגיע בית המשפט וכפי המפורט בפרק "כושר השתכרות והפסדי שכר" בפסק דין זה, משנלקחה בחשבון קצבת אבטחת ההכנסה כהכנסה/שכר של התובעת במועדים הרלוונטיים, בעת קביעת גובה הפיצוי בגין הפסדי שכר, מתיתר הדיון בבקשה.

רקע עובדתי

התובעת, ילידת 24.3.1953, נפגעה ביום 3.11.2005 בתאונת דרכים בעת ירידה מאוטובוס ציבורי, אשר היה נהוג על-ידי הנתבע 2 ומבוטח על-ידי הנתבעת 1.

אין מחלוקת בשאלת החבות ובכך שמדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק. לפיכך, ידון פסק הדין בשאלת הנזק בלבד.

מטעם התביעה העידו התובעת בעצמה, מר אלברט אבוטבול – בן זוגה של התובעת וכן הגב' מלאני בוטביקה - אחות התובעת.

הנכות הרפואית

לאחר דיון בבקשת התובעת למינוי מומחים רפואיים ולצורך קביעת נכותה כתוצאה מהתאונה, מינה בית המשפט שלושה מומחים רפואיים: פרופ' יצחק אוטרימסקי בתחום האורטופדיה; פרופ' דני פליס בתחום א.א.ג; ד"ר אילן קוץ בתחום הפסיכיאטריה.

המומחה בתחום האורטופדי, ד"ר אוטרימסקי, ציין בחוות דעתו, כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף 75 (1) ב' לתקנות המוסד לביטוח לאומי (להלן: "התקנות"), זאת עקב הפגיעה ברקמות הרכות בכף הרגל שמאל. עוד הוסיף המומחה, כי פגיעה זאת ברקמות הרכות בכף הרגל גורמת למגבלה תיפקודית משמעותית מבחינת יכולת הנעלה ותפקודי הליכה לטווחים ארוכים.

המומחה בתחום הפסיכיאטרי, ד"ר קוץ, בחוות דעתו מיום 23.11.2007, ציין כי התובעת אובחנה על ידי פסיכיאטר מספר שבועות לאחר התאונה, כסובלת מפגיעה שלאחר זעזוע מוח ופגיעה בתר חבלתית (פוסט טראומטית), אשר באות לידי ביטוי בתופעות פולשניות כגון: ירידה דרסטית במצב הרוח, הפרעות בריכוז, הפרעות שינה, נטיה לשכחה, ירידה בתפקוד קוגנטיבי, נטיה לבכי, כאבי ראש וכו'.

המומחה ציין, כי לאחר הבדיקה מצא שלא חל שיפור במצב התובעת דלעיל, וקיימים סימנים של קיבוע ההפרעה הפוסט טראומטית; בולטת ירידה במצב הרוח והירידה בתפקודיות, וכן כי התובעת מדגימה תגובת אבל מתמשכת ושינוי אישיותי של ממש אשר מתאים לפגיעה פוסט טראומטית כרונית.

המומחה הוסיף, כי הנכות המוטורית והעיוות של הקרסול הביאו לחוסר אונים נרכש המתאפיין על ידי אובדן הדרך לצאת ממצבה העכשווי ואובדן היכולת לגייס משאבים מעצמה ומסביבתה.

המומחה המליץ על ביצוע אבחון נוירופסיכולוגי לצורך בדיקה האם קיימת ירידה בתפקוד הקוגנטיבי. כן המליץ המומחה על טיפול אינטנסיבי יותר.

בסיכום חוות דעתו הראשונה, קבע המומחה כי במידה ותוצאות הבדיקה האנדוקרינית לא יעלו ממצא פתולוגי, יש לקבוע נכות נפשית זמנית של 30% על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי.