אבוחצירה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן – החוק) על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 26.7.12 (להלן - הועדה).

הפגיעה שהוכרה

2.המערער עבר אירוע שנחשד כתעוקת לב לא יציבה ביום 21.7.04 כתוצאה מאירוע חריג בעבודתו, וזאת כפי שנקבע בפסק-הדין בבל 3675/05 מיום 4.6.07 (כב' סגנית הנשיא א' קציר) (להלן – פסק-הדין בתיק ההכרה).

עוד נקבע בפסק-הדין בתיק ההכרה כי המערער עבר ניתוח מעקפים טרם האירוע ובשנת 2003 אך היה א-סימפטומטי לאחר הניתוח ומצבו היה יציב, כי האירוע בעבודה היווה בסבירות גבוהה טריגר להופעת התעוקה בחזה וכי אלמלא אותו אירוע היתה תעוקת החזה נדחית למועד מאוחר יותר. לפיכך הוכר האירוע כפגיעה בעבודה והמשיב חויב בתשלום דמי פגיעה.

3.פסק-הדין בתיק ההכרה ניתן על יסוד הודעת המשיב כי הוא חוזר בו מן הדחיה ומאשר את התביעה בכפוף לאמור בחוות-דעת המומחה מטעם בית-הדין, הד"ר י' פרידמן, מיום 19.3.07.

להלן עובדות המקרה:

4.לאחר שהמערער הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון למערער ביום 10.8.07 50% נכות זמנית לתקופה 1.8.04 – 31.8.04 ונכות צמיתה בשיעור 0%. על החלטה זו הוגש ערר הנפגע.

מאז ניתנו מספר החלטות על-ידי הועדות הרפואיות וניתנו מספר פסקי-דין הנוגעים להתנהלות הוועדות הרפואיות, בין השאר בבל 266/08 מיום 3.12.08 (כב' השופטת מ' אריסון-חילו), בבל 1134-02-09 מיום 8.11.09 (כב' השופט א' קוגן), ובבל 18308-05-10 מיום 16.11.10 (כב' סגנית הנשיא א' קציר)

5.הועדה שבמוקד הערעור כאן התכנסה בהתאם להוראות פסק-דין בבל 37549-12-11 מיום 29.5.12 (כב' השופטת מ' פריימן) שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתמלא אחר הוראות פסק-הדין בבל 56751-1-11 מיום 8.9.11 (כב' השופט א' הראל) שנתן אף הוא תוקף להסכמת הצדדים לפיה העניין יוחזר לוועדה באותו הרכב שתפעל באופן הבא:

א.תתייחס לחוות-הדעת של ד"ר פרידמן מיום 19.3.07, תיתן דעתה לאמור בנוגע לחוות דעת זו בנימוקי הערר ותקבע האם יש בחוות דעתו זו כדי לשנות את מסקנתה.

ב.הוועדה תשוב ותשקול ענין ניכוי מצב קודם תוך כדי נימוק ופירוט וכן הצבעה מתוך התיק הרפואי על קיומו או אי קיומו של מצב רפואי קודם. ככל שקיים מצב קודם, הוועדה תציין מה היה המצב הקודם, כיצד נוצר, ותשיב על השאלה לו היה מערער נבדק לפני קרות הפגיעה בעבודה, כלום היתה נקבעת לו נכות כלשהי על-פי סעיף מסעיפי הליקוי.

ג. תיתן דעתה לנימוקי הערר מיום 9.1.11, ותציין במפורש כי נתנה דעתה לנימוקים אלה ותתייחס לעיקרם.

החלטת הוועדה שבמוקד הערעור:

6.הועדה התכנסה מכוח הוראות פסק-הדין ביום 26.7.12 וקבעה כי בעקבות הפגיעה יש לקבוע למערער נכות זמנית בשיעור 50% לתקופה 1.8.04 – 31.8.04, וכן 25% נכות לפי פריט ליקוי 9(1)ג' II בניכוי 25% לפי אותו פריט ליקוי, היינו נכות בשיעור 0% החל מיום 1.9.04.

7.הועדה ציינה בהחלטתה כי המערער סובל מתעוקת לב החל משנת 2002 ועבר מספר הרחבות עורקים שכולם נתגלו כחולים, ואף ניתוח מעקפים מתחילת שנת 2004. באשר לאירוע שהוכר, ציינה הוועדה כי הוא גרם להופעת כאבי חזה ואשפוז, אך האשפוז לא העלה כל "התפתחויות אובייקטיביות" (אין עליה באנזימים, תרשימי אק"ג לא מראים דינמיקה ובאקו לב הודגם תפקוד תקין של הלב). מכך מסיקה הועדה כי לא היה אירוע של אוטם, עדות אובייקטיבית לאיסכמיה, או כל אירוע קרדיאלי חריף. בהתבסס על תלונה של כאבים בחזה ללא כל תמיכה אובייקטיבית נוספת לקיומו של אירוע קרדיאלי סבורה הוועדה כי מצבו של המערער מבחינת סעיפי הליקוי טרם האירוע שהוכר זהים לאלה שלאחר האירוע ולא נגרם כל נזק נוסף, מלבד עצם אירוע חולף של כאבים שאינו בגדר החמרה אובייקטיבית במצבו.

עוד קובעת הועדה כי מאז האירוע בשנת 2004 ועד בירור שנערך על-ידי ועדה רפואית בחודש 12/11 לא נערך בירור קרדיאלי, מה שיש בו להצביע לדעתה על היעדר תלונות בדבר תעוקה משמעותית במהלך אותן 7 שנים שממועד האירוע ועד מועד התכנסותה של הוועדה.

טענות הצדדים

8.טענות המערער:

א.על בית הדין לקבוע את הנכות בשיעור 25%, שכן לא היה מקום לבצע ניכוי בגין מצב קודם, ולאחר שניתנו מספר פסקי-דין המאפשרים לוועדות לתקן את טעותן בעניין זה.