החלטה
1.המבקשים בבקשה זו שלפנינו הינם כ-120 עובדי מחשוב המועסקים בחצרי המדינה בשיטת קוסט פלוס באמצעות 10 חברות כוח אדם. המבקשים מועסקים כך במשך שנים רבות, חלקם למעלה מ-15 שנים. בבקשה זו שלפנינו הם מבקשים ליתן צו מניעה זמני המורה למדינה להימנע מאיוש משרות הליבה בתחום המחשוב בהתאם להנחיות שהוצאו בעניין זה.
2.נפרט תחילה את ההליכים המשפטים שהתנהלו בין הצדדים עד כה, והנחוצים להכרעה בבקשה זו. נדגיש כי מאחר שההליך תתנהל במסגרת בקשה לסעד זמני, כל הקביעות העובדתיות בו נקבעות לכאורה בלבד.
3.בחודש 12/2009 הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני המורה למשיבה:
"להימנע מלפתוח את המעטפות ו/או להכריז על חברות זוכות ו/או להתקשר עם חברות זוכות על פי המכרז המרכזי לאספקת שירותי מחשוב למשרדי הממשלה (שמספרו מממ-2009-1), לפחות ככל שהדבר נוגע למבקשים, ו/או למנוע שינוי כלשהו במעמדם ו/או בתפקידיהם ו/או בתנאי העסקתם של המבקשים, וזאת עד למתן פסק דין סופי בתביעה שתוגש בתוך 7 ימים" (ההדגשה במקור ד.פ.).
בבקשה עצמה טענו המשיבים כי מתקיימים יחסי עובד-מעביד בינם לבין המדינה (פרק ב'). בדיון שהתקיים בבקשה ביום 5.10.2010 הודיעו ב"כ הצדדים כי:
"הגענו להסכמה על פיה תתחייב המדינה כי לא ישונה מצבם של המבקשים בכל דרך שהיא עד ליום 31.12.2010 כתוצאה מהליך המכרז, ככל שהדבר תלוי במדינה ולא בחברות המעסיקות. הצדדים מסכימים כי יאוחד הדיון בבקשה זו עם התיק העיקרי. אם לא יינתן פסק דין עד ליום 31.12.2010 יוכל ב"כ המבקשים לעתור להארכת מועד".
להחלטה זו ניתן תוקף של פסק דין, ונקבעו מועדים להגשת כתב הגנה ולדיון מוקדם. הסכמתם זו של הצדדים הוארכה מעת לעת והיא עומדת בעינה גם עתה. עם זאת דיון בתיק העיקרי לא התקיים עד היום. נעשו מאמצים ניכרים למצוא הסדר למעמדם של המבקשים. תחילה הופנו הצדדים לגישור. בתצהיר המצהיר מטעם המדינה מר טל הרמתי נכתב כי עד היום לא השיבו המבקשים למתווה שהוצע על ידי המדינה בהליך הגישור (סעיף 6-7). דבריו אלה לא נסתרו.
לאחר מכן הוצע כי יינתן פסק דין בהסכמה כי התובעים ייקלטו כעובדי מדינה. הצדדים הגיבו להצעה זו, ובסופו של דבר ביום 4.9.2012 הודיעה המדינה כי:
"המדינה מודיעה בזאת על הסכמתה למתן פסק דין בהסכמה לקליטת התובעים כעובדים של המדינה, בכפוף להליכי המינוי למשרות בשירות המדינה לפי חוק שירות המדינה (מינויים(, תשי"ט – 1959 והוראות התקשי"ר, ובכלל זה החלטת הממשלה מס' 4922 מיום 5.7.2012 בנושא פטור מחובת המכרז לתפקידים ויחידות שמועברים לשירות המדינה על פי תנאי העבודה הקיימים בשירות המדינה, ובכפוף לאישור תקציב המדינה לשנת 2013. הסכמתה זו של המדינה כפופה למיצוי סופי מלא ומוחלט של כל טענות התובעים כנגד המדינה בגין ובשל תקופת עבודתם בשיטת הקוסט פלוס".
למרות דברים אלה לא הושגה הסכמה בין הצדדים לגבי אופן קליטתם של המבקשים.
כמו כן הוקם צוות מיוחד אשר בחן את אפשרות קליטת המבקשים כעובדי מדינה, ובמהלך הזמן שחלף מאז שהוגשה הבקשה הראשונה המציאה המדינה דיווחים על עבודת הצוות לבית הדין ולמבקשים. אם זאת הדגישה המדינה כי קליטת המבקשים תתאפשר רק על פי הכללים החלים בשירות המדינה. התקיימו דיונים אחדים בעניין זה כדי לצמצם את המחלוקות בין הצדדים, והובהר למבקשים לא פעם כי קיים שוני בין תנאי עבודתם במסגרת חברת כוח אדם, לבין התנאי העבודה הקיימים בשירות המדינה, אך המחלוקת נותרה בעינה.
ביום 1.11.11 הגישו התובעים בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני. בקשתם זו היא מושא החלטתנו זו.
3.המבקשים טוענים כי בעקבות חוזר נש"ם מיום 21.6.11, מבקשת המשיבה לתקנן את התפקידים הבאים: מנמ"ר, מנהל יישומים, מנהל טכנולוגיות ופיתוח, מנהל אבטחת מידע, וביחידות מסוימות, מנהל שירות לקוחות (להלן - תפקידי הליבה). איוש תפקידי הליבה מתאפשר רק לעובדי מדינה, ובשל כך נחסמת בפני המבקשים האפשרות לאייש משרות אלה, והדבר יפגע בעתידם המקצועי ובסיכויי הקידום שלהם. מוסיפים המבקשים כי הליך איוש תפקידי הליבה לא נועד אלא לפגוע בהם, בשל הגשת תביעה זו, כי נעשה שימוש פסול בתפקידי הליבה למתן פטורים לעובדי מדינה שאינם אמורים לקבלם על חשבון המבקשים, וכי ניתן ללמוד זאת מהשוני המשמעותי בנתונים שהציגה המדינה לגבי תפקידי הליבה. כמו כן המדינה משתמשת בתפקידי הליבה ליצירת מצב של "הפרד ומשול" לגבי המבקשים.
איוש תפקידי הליבה ירוקן מתוכן את התביעה בתיק העיקרי, לפיכך, יש למנוע את המשך הליך איוש התפקידים כאמור.
4.מנגד טוענת המדינה כי הליך תקנון ואיוש המשרות מתנהל על פי לשיקולים מקצועיים וענייניים, ובאמצעות צוות מקצועי בין משרדי שקבע את הגדרות תפקידי הליבה ואיושם. ועדת שירות המדינה המליצה למדינה ליתן פטור ממכרז לגבי חלק מתפקידי הליבה וכך אכן נעשה. הצוות המקצועי הוקם לפני כ-4 שנים, ולכן המלצותיו אינן קשורות כלל למבקשים. יתר על כן, אם יתקיימו מכרזים חיצוניים לאיוש תפקידי הליבה, יוכלו המבקשים להגיש מועמדות לתפקידים אלה. אין כל ממש בטענת המבקשים כי איוש תפקידי הליבה נועד לפגוע בהם. כמו כן איושם אינו נוגד את ההסכמה שהושגה בין הצדדים בתיק העיקרי.
מוסיפה המדינה כי איוש תפקידי הליבה לא ימנע את קליטת המבקשים כעובדי מדינה, וכי תקנון ואיוש הינם נושאים המצויים בפררוגטיבה הניהולית של המעסיק. יתר על כן, המבקשים אינם עונים על התנאים הנדרשים לקבלת סעד זמני, שכן לא ייגרם להם נזק בשל כך, ומאזן הנוחות אינו נוטה לטובתם. לעומת זאת למדינה נגרם נזק חמור ביותר מאי איוש תפקידי הליבה.
5.נאמר כבר בראשית דברינו כי דין הבקשה להידחות. איוש תפקידי הליבה אינו עומד בסתירה להסכמות שהושגו בין הצדדים בתיק העיקרי; לא שוכנענו, אף לא לכאורה, כי הליך תקנון תפקידי הליבה לא נעשה אלא כדי לפגוע במבקשים, לא הוכח, לכאורה, כי ייגרם נזק למבקשים בשל כך, ומנגד הנזק הנגרם למדינה בשל כך הינו חמור ביותר.
6.שלושה תנאים נדרשים לשם מתן סעד זמני: ראשית, על מבקש הסעד להוכיח עילת תביעה רצינית המתבססת על זכות שלכאורה קנויה לו. די בראיה לכאורה, ולא נדרש שכנוע במידה הדרושה להכרעה הסופית; שנית, על בית המשפט לשאול עצמו אם קיימים שיקולים שלא להיעתר לבקשה, אם בא המבקש לבית המשפט ביושר ובניקיון כפיים, או שמא מעלים הוא עובדות חשובות מידיעת בית המשפט ובלבד לזכות בצו; ושלישית, על בית המשפט לבדוק את מידת הנזק העשוי להיגרם לכל אחד מבעלי הדין, אם יינתן או לא יינתן הצו, ולערוך השוואה של הנזקים זה לזה ולאזן בין אינטרס המבקש לקבלת סעד זמני מיידי לבין הפגיעה האפשרית במשיב (פ.א. ארבן בע"מ נ' גבי א. ג.ר. שותפות לבניין ופיתוח, פ"ד מט (ו) 730, 736).
נבחן איפא תחילה את השאלה האם הוכיחו המבקשים ברמת ההוכחה הנדרשת בהליך זה כי יש להם עילת תביעה רצינית המתבססת על זכות שלכאורה קנויה להם. לצורך בחינתה של שאלה זו נברר האם יפגע איוש תפקידי הליבה יפגע בהסכמה שהושגה בין הצדדים בתיק העיקרי כמפורט לעיל. לאחר מכן נבחן את השאלה האם הוכיחו המבקשים לכאורה כי סיכויי הקידום של מי מהם ייפגעו בשל איוש תפקידי הליבה, ולפני סיום ייבחן גם מאזן הנוחות.