ברבי נ' פריבר

עניין לנו בתביעה לפיצוי לפי חוק איסור לשון הרע. אוזניים תצילנה למקרא חלק מן הביטויים הגסים מושא פסק הדין, שאין מנוס אלא לציינם במפורש לצורך ההכרעה. לפיכך, נזהיר מראש כי פסק הדין לא מיועד לבעלי רגישות יתרה לביטויים גסים, רדודים וסרי טעם.

הרקע לתובענה וגדר המחלוקת

1. התובעים הם זוג תושבי העיר מעלות-תרשיחא. גם הנתבעת היא תושבת העיר, ובמועד הרלוונטי לתביעה הייתה פעילה פוליטית בזירה המקומית ותמכה בארקדי פומרנץ, שהיה אז יו"ר האופוזיציה במועצת העיר וכיום מכהן כראש העיר. נוסף לכך שימשה הנתבעת "יו"ר הנהגת הורי בית הספר 'ראשונים' בעיר". התובע הוא מורה ומחנך במקצועו ובמועד הרלוונטי לתביעה עסק בהוראה בשני בתי ספר בעיר. התובעים היו בצד השני של המתרס הפוליטי המקומי ותומכים בשלמה בוחבוט, מי שהיה ראש העיר לפני ארקדי פומרנץ.

    

2. על פי הנטען בכתב התביעה, במהלך אחת מישיבות מועצת העיר, בה נכחו התובעת והנתבעת, הטיחה הנתבעת כלפי התובעת, בנוכחות אנשים נוספים, כי התובע הוא "מטריד סדרתי", "אנס", "סוטה מין", "עבריין מין", וכן איימה כי תפעל להפסיק את העסקת התובע כמורה. עוד נטען כי בתום הישיבה פורסם ברשת החברתית "פייסבוק" סרטון המתעד את ישיבת מועצת העיר, כמו כן הסרטון הופץ באמצעות ה"וואטספ". הסרטון נצפה על ידי אלפי אנשים וזכה למאות תגובות שהתייחסו להתבטאויות הנתבעת כלפי התובעים, שכללו ביטויים כלפי התובע כגון: "לקקן גדול עם ראש המתנדנד מהדשבורט", "חלאה לא מפותח", "חרא של קופים", "מסריח ומלקק תחת, מניאק ומזדיין, זבל שאמא שלו הפליצה אותו בביוב"; וכלפי התובעת: "טיפשה...מטומטמת", "אפס" ו"פוסטמה תורנית". נטען כי בעקבות הפרסומים וההד אשר יצרו נגרמו נזקים לתובעים. התובעים העמידו את תביעתם על סך של 250,000 ₪.

    

3. לשיטת הנתבעת, המדובר ב"תביעת הפחדה וסתימת פיות", כלשונה, אשר הוגשה בחוסר תום לב. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי בינה לבין התובע היכרות של כחמש שנים, על רקע פעילותם הפוליטית בעיר. בין השניים התנהל ויכוח פוליטי ברשתות החברתיות ובאחת הפעמים שלח לה התובע הודעה שכוללת תכנים גסים – שאת נוסחה המלא נביא בהמשך – ואשר מגיעה כדי הטרדה מינית. הנתבעת טוענת כי בעקבות דברי התובע היא הגישה תלונה במשטרה, שלדבריה נגנזה באופן תמוה. לטענת הנתבעת, היא לא הפיצה את הסרטון ואין היא אחראית לפרסומו ברחבי המרשתת. כן נטען כי היא לא פרסמה פרסומים המהווים לשון הרע וכי עומדות לה שורה של הגנות. נוסף לכך הכחישה הנתבעת את התוצאות שהתובע מייחס לפרסום והנזקים שנטענו.

    

4. הצדדים הגישו תצהירים מטעמם. התובעים הגישו תצהיר "משותף" מטעם שניהם (ת/2) שלאחר מכן ביקשו לראות בו כתצהיר התובע בלבד (עמ' 5 לפרוטוקול, כל ההפניות הן לפרוטוקול אלא אם צוין אחרת), וכן תצהיר נוסף מטעם התובעת (ת/3); ואילו הנתבעת הגישה תצהיר מטעמה (נ/2). כמו כן בהסכמת הצדדים הוגשו מסמכים שכוללים פרוטוקול ותצהירים מהליך משפטי שהתנהל במקביל, בו התובע הגיש תביעת לשון הרע נגד ארקדי פומרנץ בבית משפט השלום בעכו (ת/4; נ/1). ביום 4.2.2020 נשמעו ראיות הצדדים, ובתום הישיבה השמיעו הצדדים את סיכומיהם.

    

5. המחלוקת בין הצדדים מצויה במספר מישורים: המישור הראשון טמון בשאלה האם הפרסום מהווה לשון הרע. ככל שהמדובר בפרסום שמהווה לשון הרע, יהיה צורך לדון במחלוקת במישור נוסף: האם עומדת לנתבעת הגנה, ובפרט הגנת אמת בפרסום והגנת תום לב. ככל שהתובעים יעברו את שתי המשוכות ויוכיחו את זכאותם לפיצוי – יהיה צורך, במישור השלישי, לדון בשיעור הפיצוי. לצד מחלוקות אלו, יש צורך לחדד מה כולל הפרסום שמיוחס לתובעת ובתוך כך להדגיש מספק נקודות עובדתיות נוספות. חידוד זה נדרש ביתר שאת בשל חוסר הבהירות בטענות התובעים, הן בכתב התביעה והן בתצהירים מטעמם.