"שומר" - הדברה ואספקה בע"מ נ' אלון

החלטה

1.הצדדים הסמיכו אותי ליתן פסק דין על דרך הפשרה בהתאם להוראות סעיף 79 א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1984.

2.המדובר בתביעה שהוגשה כבקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל בגין שיק על סך של 22,176 ₪ שניתן למשיבה על ידי המבקשת.

3.המבקשת הגישה התנגדות לביצוע השיק ובמסגרתה טענה שיש לסלק את הבקשה לביצוע השיק שכן מדובר בשיק שניתן על ידה להבטחת תשלום דמי שכירות חודשיים עבור שכירת חנות בבעלות המשיבה לתקופה של שנה מיום 30/11/2009 -1/12/2009 ומששולמו דמי השכירות במלואם, היה על המשיבה להשיב לה השיק.

כן טענה המבקשת שיש להורות על סילוק בקשת הביצוע מאחר והיא ערבה בלבד ואף הוסיפה וטענה שעסקת היסוד נכרתה בין המשיבה לבין בן זוגה ובהסכם בין הצדדים סוכם כי השוכר (בן זוגה של המבקשת) יפקיד שיק על סך של 12,000 ₪, להבטחת התחייבויותיו על פי הסכם.

המבקשת הוסיפה וטענה טענה טענות נוספות בנוגע להבדלים בסכומים בין סכום השיק שהוגש לביצוע העומד על סך של 22,176 ₪ לבין סך של 12,000 ₪. כך גם טענה המבקשת לענין הנזקים במושכר כי אלו לא הוכחו כלל ומדובר בנזקים מופרכים.

4.התנגדות המבקשת נקבעה לדיון בפניי ליום 10/12/2011 ובמועד הדיון ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפיה הסמיכוני ליתן פסק דין על דרך הפשרה בהתאם להוראות סעיף 79 א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1984 בגבולות שלבין 1000-7000 ₪ על סמך החומר בתיק ובכפוף לזכות תגובה לצדדים.

כן הוסכם בין הצדדים כי החלטתי תהיה סופית לכיסוי מלוא טענות המשיבה מהמבקשת ובעלה בכל הנוגע לנשוא תיק ההוצאה לפועל.

5.המשיבה בתגובתה פרטה נזקיה המגיעים לטענתה לסך של 18,316 ₪ ואף צרפה לעיוני תמונות מהנכס וכן תצהירים מטעמה בכל הנוגע לנזק שנגרם.

6.המבקשת מצידה בקשה בתגובתה לסלק את תגובת המשיבה מהנימוקים שציינה בהתנגדות ואף הוסיפה וטענה שהמשיבה נמנעה בתגובתה מלהתייחס לטענותיה המקדמיות.

7. אלא שחרף טענות המבקשת לא מצאתי מקום לסלק תגובת המשיבה על הסף, הסכמות הצדדים במעמד הדיון קבעו כי : "החלטת בית המשפט תהיה סופית לכיסוי מלוא הטענות (צ.ל "טענות"- הערה שלי- ע.ג) המשיבה כנגד המבקשת ובעלה בכל הנוגע לנשוא תיק ההוצאה לפועל".

כלומר, ההכרעה אינה רק בעניינה של המבקשת אלא גם בנוגע לטענותיו של בעלה בנוגע למושכר נשוא תיק ההוצאה לפועל והגם שמדובר בתביעה שעילתה שיטרית, הרי שההסכמה כללה ההתייחסות לטענות גם כנגד בעלה של המשיבה בכל הנוגע ל"נשוא תיק ההוצאה לפועל" ולכן אין לסלק תגובת המשיבה.

8.עם זאת, יש ליתן הדעת לכך שכאשר בית המשפט פוסק על דרך הפשרה, אין הוא מתעלם מהראיות שבפניו וכי עליו ליתן משקל גם להוראות הדין המהותי.

יובהר כי בעת בואו של בית משפט לפסוק על דרך הפשרה עליו לקחת בחשבון את סיכויי טענות הצדדים להתקבל או להידחות ורשאי הוא ליתן משקל לענין מסוים אף אם לא היה רשאי לעשות כן ככל שנדרש לפסוק על פי הדין בלבד.

פסק דין של פשרה אינו פסק דין מנומק, שכן מטבעה של הפשרה בית משפט שוקל אף שיקולים שאינם על פי דין. כך גם נקבע בפסיקה כי אין צורך ואין חובה לחשוף השיקולים הללו על פני פסק הדין ואף נקבע שמוטב בדרך כלל, שפסק דין כאמור ינתן ללא הנמקה מפורטת, בעיקר בשל אופיים המיוחד ומורכבותם של השיקולים, שביסוד ההכרעה על דרך הפשרה, אשר לא תמיד ניתנים למשקל ולמדידה (ראה לענין זה רע"א 3876/01 שי פלסט בע"מ נ' שיטרית, פורסם בנבו).

משכך, ולאחר שעיינתי בטענות המבקשת לפיהן יש לסלק התביעה כנגדה מחד ואת סיכוייהן להתקבל ואף עיינתי בטענות הצדדים בדבר הנזקים במושכר, ובראיות שהוצגו לעיוני בענין זה וזאת בשים לב להסכמת הצדדים כפי שמצאה ביטויה בדיון שהתקיים בפניי, הגעתי לכלל מסקנה שיש לחייב המבקשת לשלם למשיבה סך של 2500 ₪.

סכום זה ממצה את מלוא תביעות המשיבה מאת המבקשת ובעלה בגין הנכס המושכר נשוא תיק ההוצאה לפועל.

הסכום ישולם תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי ובשים לב להסכמת הצדדים שנועדה לייעל ההליכים, לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות לטובת מי מהצדדים.

ניתנה היום, י"א אדר ב תשע"א, 17 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.