"קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' יעקובובסקי ואח'

החלטה

1. עסקינן בתביעה שהגישה קרנית, מכוח זכות החזרה הנתונה לה, בגין תאונת דרכים מיום 17.6.01. הטענה היא שהנתבע 1 – אז בחור בן 16 בלא רשיון נהיגה שעבד בעסק לשטיפת רכבים - נהג ברכב ופגע בהולך רגל. קרנית פיצתה את אותו הולך רגל ונשאה בהוצאות נוספות, ובתביעה זו היא חוזרת על הנתבע 1 שלטענתה כאמור נהג ברכב, ועל הנתבע 2 בתורת מעבידו של הנתבע 1 ומתיר השימוש.

2. הנתבע 2 טען בכתב הגנתו לחוסר סמכות מקומית, וכי זו קנויה לבתי המשפט במחוז הצפון או במחוז ת"א. הוריתי לתובעת להגיב בשאלת הסמכות המקומית וזו הגיבה ב 20.9.10 (הנתבע 1 לא הגיב).

3. הנטל להמחיש שקמה סמכות מקומית רובץ לפתחו של התובע , והענין נבדק לפי כתבי הטענות – בפרט כתב התביעה. אין חולק שחלופת ס"ק 1 של תק' 3 לתקנות סדר הדין האזרחי אינה מתקיימת: הנתבע 1 גר בת"א, והנתבע 2 בקריית שמונה. מקום עסקו של הנתבע 2 הוא בקרית שמונה והתובעת אינה טוענת לכך שהנתבע 1 מקיים עסק במחוז חיפה.

4. להלן אתייחס לחלופות תק' 3 לתקנות סדר הדין האזרחי שלשיטת התובעת כן מתקיימות ומקימות סמכותו המקומית של בימ"ש זה:

5. התובעת טוענת שהעיר חיפה היא המקום בו יש לראותה כמי ששלמה הפיצוי לנפגע , לאור מקום מגוריו שהנו ברח' חנה סנש בחיפה.

6. לפיכך היא טוענת לקיום חלופת ס"ק 2 (מקום יצירת ההתחייבות) ולחלופין לקיום חלופת ס"ק 5 (מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים).

מקום המעשה או המחדל אינו המקום בו שלמה קרנית לנפגע, אלא המקום בו אירעה התאונה המקימה זכות החזרה עליה מבוססת תביעה זו (גם אם התשלום לנפגע אף הוא מיסודות עילת התביעה). ומקום התאונה היה בקרית שמונה, כאמור אף בכתב התביעה.

אף מקום יצירת ההתחייבות אינו רלבנטי. בכל הכבוד לא ברור על איזו התחייבות מדובר. ככל שמדובר על חיוב שבדין של קרנית לשלם לנפגע, הרי גם אם ניתן היה להתייחס לכך כאל "התחייבות" (מה שנראה מאולץ) לא זה החיוב הנתבע בכתב התביעה, היינו זו לא ה"התחייבות" הרלבנטית. אזכיר שאין עסקינן בתביעת הנפגע כנגד קרנית.

7. ככל שכיוונה קרנית בתשובתה לחלופת ס"ק (3) המקום שנועד או היה מכוון לקיום ההתחייבות (בתורת חיוב שבדין של הנתבעים לשפותה), הרי שלכל היותר ניתן היה אז לטעון (שוב, בכפוף לכך שמדובר ב"התחייבות" מה שמוטל בספק לגופו של עניין) שיש ללכת לפי הדין המהותי הקבוע בסע' 44(א) לחוק החוזים וקובע שחיוב שלא הוסכם על מקום קיומו יש לקיים במקום עסקו של הנושה. קרנית לא הראתה ולא טענה שיש לה סניפים במחוז שיפוטו של בית משפט זה.

8. לפיכך אכן לא המחישה קרנית שקמה סמכות השיפוט של בית משפט זה. בתגובתה טענה שבמידה ותתקבל הבקשה, מסכימה התובעת להעביר הדיון לבית משפט השלום בנצרת או בעפולה. אין חולק כאמור שקנויה סמכות מקומית לבתי המשפט שבמחוז הצפון. אני מורה על העברת התביעה לבית משפט השלום בנצרת.

המזכירות תדאג ליישום

ניתנה היום, י"א חשון תשע"א, 19 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.