"קייקי הגושרים" תפצה אדם שנפל מסירה בעת "רפטינג" בחצבאני

            מבוא וטענות הצדדים

1.         בפניי תביעה לנזקי גוף שנגרמו לתובע, כך לטענתו, עת בה נפל מסירה, במהלך שייט, באתר השייט המופעל על ידי הנתבעת.

            טענות התובע

2.         התובע טוען, כי ביום 15.6.02 הגיע יחד עם שניים מחבריו, כשבדיעבד התברר שאחד מהם הוא גם גיסו, לאתר השייט של הנתבעת הידוע בשם "קייקי הגושרים" וביקש לבצע שייט "רפטינג" בנהר החצבאני.

            לטענתו, נציגת הנתבעת שגבתה את דמי הכניסה, ביקשה מהם להזדרז ולעלות על האוטובוס המוביל לנקודת התחלת השייט ולפיכך, כך לטענתו, הוא וחבריו, לא קיבלו הדרכה וירדו לתחילת השייט, ללא שקיבלו כל הדרכה ו/או הסבר, או הנחיה כלשהי ממי מטעם הנתבעת.

3.         התובע, כך לטענתו, לא היה מודע לסכנות שהיו בדרך, שהתאפיינו בזרמים חזקים במיוחד, אשר גרמו לנפילות חוזרות ונשנות של מי ששט בסביבות התובע.

4.         התובע עצמו, כך לטענתו, הופל על ידי הזרם החזק מהסירה בה שט, באזור בו היו המים רדודים וכתוצאה מהזרמים החזקים נחבט בקרקעית הנהר ובצמחיה שהיתה במקום.

5.         כתוצאה מנפילה זו, כך לטענתו, נפגע בחלקי גופו השונים ובמיוחד, סבל מפגיעה קשה באצבע מס' 3 בידו הימנית ומחתך בשוק רגלו הימנית.

6.         כתוצאה מהתאונה, כך לטענת התובע, נגרמו לו נזקי גוף המוערכים על ידו ב- 10% נכות תפקודית וכנגזרת מכך, נתבעו על ידי התובע, כך בסיכומיו, ראשי הנזק השונים של תביעתו.

7.         בתביעתו, טען התובע, גם לחלותם של סעיפים 39 ו- 41 לפקודת הנזיקין, ואולם, בסיכומיו לא חזר על כך התובע, ויש לראותו כמי שזנח אותם. עם זאת, בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, אין צורך לדון בטענות אלו.

8.         עוד מנה התובע בכתב תביעתו שלל מעשים, או, מחדלים המקימים לדעתו עוולת רשלנות.

            טענות הנתבעות

9.         הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") טוענת, כי התובע היה מודע להוראות הבטיחות בעת הירידה לשייט, וכי התובע הוא זה שבחר בעצמו במסלול הסוער, לאחר שהוסברו לו על ידי פקידת הקבלה הסיכונים הטמונים בכך. התובע, היה מודע לחובה לראות סרט הדרכה באתר שכן, על גבי גב הכרטיס, נאמר מפורשות באותיות מודגשות " חובה לראות סרט הדרכה באתר".

            התובע, כך לטענת הנתבעות, חתם על גב הכרטיס ולפיכך, יש לראות בו כמי שהיה  מודע לחובה לראות סרט הדרכה.

            משבחר התובע מיוזמתו שלו, שלא לראות את סרט ההדרכה, יש לראות בו כמסתכן מרצון, ואין להשית על הנתבעות אחריות כלשהי.

10.        עוד טוענת הנתבעת, כי באתר היו פזורים שלטים בדבר החובה לחגור חגורות הצלה, ואולם, התובע, כמו גם חבריו, לא היו חגורים בחגורת ההצלה.

11.        בנוסף טוענת הנתבעת, כי התובע לא ישב בקרקעית הסירה, כפי אשר מתבקש אלא ישב על דופן הסירה, ולחלופין טוענת הנתבעת, כי התובע וחבריו "השתוללו", דחפו זה את זה, ולכן נפל התובע למים.

            דיון ומסקנות

12.        התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, וכן מטעמו של אחד מחבריו, מר בהלול, אלא שזה האחרון ירד מהארץ ולפיכך, נמשך תצהירו מתיק בית המשפט.