ת"ט
בית משפט השלום נצרת
|
7905-10-10,51628-11-10
13/03/2011
|
בפני השופט:
ריאד קודסי
|
- נגד - |
התובע:
ישיאל בע"מ
|
הנתבע:
עדין מערכות שתלים דנטליים בע"מ
|
|
החלטה
1.זוהי התנגדות לביצוע שטר, להלן תמצית טענות הנתבעת בתצהיר שנתן מנכ"ל החברה:
א.הנתבעת פרעה את ההמחאות נשוא הביצוע מתוך סידרה של מספר המחאות מעותדות שנמסרו לתובעת.
ב.עובר למועד פירעונן של ההמחאות המבוצעות כאן, נתקבל אצל הנתבעת צו עיקול על סך של 53,660 ₪ על כספים המגיעים אצלה לטובת שמואל רוזן, מנהלה של התובעת ואחד מבעליה.
ג.עם קבלת צו העיקול פנתה הנתבעת בבקשה למתן הוראות לראש ההוצל"פ, מה לעשות עם ההמחאות העתידיות, נוכח צו העיקול שנתקבל ? רשם ההוצל"פ נתן הוראה לנתבעת לביטול 3 המחאות ובמקומן לשלוח המחאות חלופיות ללשכת ההוצל"פ, דהיינו לתיק שבו הוטל העיקול.
ד.התובעת פנתה לנתבעת והודיעה על ביטול העיקולים וביקשה שלנוכח ביטול העיקולים יהיה על הנתבעת לבטל את הודעת הביטול שנתנה להמחאות, אך בתשובה קיבלה התובעת העתק מהחלטה של כבוד השופטת מישורי המורה על עיכוב ביצוע ולא על ביטול העיקולים.
ה.ביום 29.7.10 שוב פנתה הנתבעת לרשם ההוצל"פ בבקשה חדשה למתן הוראות ובהחלטתו מיום 24.8.10 קבע רשם ההוצל"פ כי לאור בקשת צד ג' (הנתבעת) הוא מורה לה לבטל את השקים ולהעביר את הכספים על פי השקים לתיק והם יעוכבו בתיק עד להחלטה אחרת.
ו.הנתבעת עשתה בהתאם להחלטת רשם ההוצל"פ והפקידה את הכספים עד כדי סכום העיקול בתיק ההוצל"פ.
ז.משכך, טוענת הנתבעת כי בעצם היא פרעה את החוב וזו הגנה לכאורה טובה המזכה אותה במתן רשות להתגונן.
2.הצדדים זומנו לדיון בפני, ובמהלכו נחקר המצהיר מטעם הנתבעת והוא חזר על הדברים וטען שהסכומים שהופקדו הם 53,660 ₪ ועוד סך של 4,958 ₪. המצהיר נחקר בעניין מספר השקים שנתקבלו והסכם הפשרה שהיה , אך בקיצור הוא חזר על גרסתו בתצהיר שהנתבעת פעלה בהתאם להוראות רשם ההוצל"פ בעכו.
3.שני הצדדים סיכמו את טענותיהם והם חזרו על עמדותיהם כאשר מחד גיסא, ביקשה הנתבעת לתת לה רשות להתגונן בטענה כי היא פרעה את החוב על ידי עצם הפקדת סכומי השקים המבוצעים כאן בתיק ההוצל"פ שבו יצא הליך של עיקול , שהגיע אליה ונאלצה לבקש הוראות מרשם ההוצל"פ ולפעול בהתאם להן. על כן היא טוענת כי יש לתת לה רשות להתגונן כנגד התביעה כדי לאפשר לה להוכיח את טענת הפירעון. מאידך גיסא, טוענת כי הנתבעת לא ביצעה את החלטת רשם ההוצל"פ במועד וכי מי שאמורה לקבל את הכספים בהתאם להסכם הפשרה שבגינו ניתנו השקים הינה התובעת ולא מנהלה.
4.לאחר שעיינתי בהתנגדות ובדברי העד – המצהיר ובסיכומי שני הצדדים, נחה דעתי כי הנתבעת יצאה לידי חובתה להצביע על הגנה לכאורה כנגד התביעה השטרית, הלא היא טענת הפירעון ואף צורפו מסמכים המעידים על ההפקדה, וכן החלטות רשם ההוצל"פ שמכוחן הפקידה הנתבעת את הכספים בתיק ההוצל"פ והשאלה אם אכן הצדדים התכוונו בפסק הדין שהתשלום יהיה לתובעת בלבד ולא למנהלה , הינה שאלה לדיון והכרעה בבית משפט במסגרת התביעה העיקרית, כך גם הטענות שהועלו בסיכומים שכאילו הנתבעת לא הפקידה את הסכום בזמן , הרי המקום לכך היה אמור להיות בפני רשם ההוצל"פ שנתן את ההוראה ולא בפני.
5.סוף דבר, אני מקבל את ההתנגדות ומורה למזכירות לפתוח תיק של סדר דין מהיר בהתאם, ומורה לשני הצדדים להתאים את כתבי טענותיהן באופן ובמועד הקבועים בתקנה 214 לתסד"א.
אני קובע הוצאות הליך זה בסך של 2,000 ₪ , ואשר ישולמו בהתאם לתוצאה הסופית בתיק העיקרי.
ניתנה היום, ז' אדר ב תשע"א, 13 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.