דקל נ' ערוץ הספורט בע"מ ואח'

פסק דין

התובע מחובר לשידורי נתבעת 1 באמצעות מנוי אצל נתבעת 2.

לטענת התובע, ביום 24/3/2010 בשעות הערב, הוא התכונן יחד עם ילדיו וחבריו לצפות בטלוויזיה במשחק שאמור היה להתקיים בין קבוצת ברצלונה לבין קבוצת אססונה, מהליגה הספרדית, שאמור היה להיות משודר בערוץ הספורט 5 (הנתבעת 1).

התובע ממשיך וטוען כי לתדהמתו, בתחילת השידור הודיע שדרן ערוץ הספורט על ביטול השידור הישיר של המחצית הראשונה של ברצלונה, כאשר במקומו תשודר הארכה של משחק גביע המדינה שהתנהל באותה שעה בין מכבי חיפה לבין הפועל רמת גן; הדבר גרם מפח נפש ותסכול רב אצלו ואצל ילדיו וחבריו, והמפגש החברתי נהרס.

לטענת התובע, הנתבעות נהגו ברשלנות ובהפרת חובה חקוקה כאשר ביטלו את השידור של המחצית הראשונה של משחק ברצלונה-אססונה ושידרו תחתיו את ההארכה של משחק גביע המדינה בין מכבי חיפה לבין הפועל רמת גן.

מנגד טוענות הנתבעות כי, הן הפעילו שיקול דעת סביר ביותר כאשר החליטו לוותר על מחצית הראשונה במשחק ליגה רגיל, על מנת לשדר רגעי ההכרעה במשחק גביע דרמטי בישראל, שבו עלולה אלופת המדינה דאז, מכבי חיפה, לסיים את דרכה בגביע המדינה בשלב מוקדם, כפי שאכן אירע.

הנתבעות ממשיכות וטוענות כי: " וודאי שלא תמיד ניתן לקלוע לטעמם של כלל הצופים וכי בכל מקרה, עקב אילוצים יש לוותר על שידור כלשהו יהיה מי שיסבור שניתן היה להחליט אחרת" (סע' 2.4 לכתב ההגנה).

דיון

לאחר שנתתי את דעתי למכלול החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

קשה לקבל את הטענה שלפיה הנתבעות נהגו ברשלנות כאשר החליטו להעדיף שידור של הארכת משחק גביע המדינה על פני שידור מחצית ראשונה של המשחק בין ברצלונה-אססונה, בליגה הספרדית.

מקובלת עלי טענת הנתבעות שלפיה שידור הארכה במשחק גביע, יכול להיתפס כיותר חשוב ודרמטי לעיקר ציבור הצופים הכללי ובמיוחד אלה שעקבו אחרי משחק זה, על פני שידורו של משחק ליגה בין קבוצת ברצלונה ואססונה בליגה הספרדית. סביר להניח שאילו הארכת משחק הגביע לא הייתה משודרת, שהתסכול ומפח הנפש של האוהדים הרלבנטיים, שהיו בעיצומה של חוות הצפייה במשחק הגביע, היו גדולים כמה מונים מאלו של התובע וחבריו.

למותר לציין, שהארכה במשחק כדורגל אינה דבר שבשגרה, ובוודאי אינה נתונה לשליטתן של הנתבעות, אלא, היא תלויה במהלכי המשחק ותוצאתו. וכפי ששדרני ספורט נוהגים לומר: גדולתו של משחק זה נעוצה בהפתעות שהוא מספק. תביעה זו מראה שהדרמות שהמשחק מספק לא מתמצות אך במה שקורה על המגרש, אלא שהן יכולות להשתרע אף על שידור המשחק, וכנראה שגם זה חלק מהמשחק.

מעדות נציג הנתבעות עלה כי בזמנים הרלבנטיים לתביעה, שודרו בערוצי הספורט השונים של הנתבעת 1, משחקים חשובים. כך, למשל, בערוץ 5+ לייב שודר משחק גביע בין בית"ר ירושלים לבין מכבי תל אביב; בערוץ ספורט 5+ שודר משחק כדורסל חשוב בין הפועל ירושלים לבין אלבא ברלין, במסגרת היורו קאפּ, ובערוץ 5 נאלצה הנתבעת 1 לשדר את הארכת משחק הגביע בין הפועל רמת גן לבין מכבי חיפה.

גם לא מצאתי ממש בטענת התובע שלפיה, הנתבעת 1 הפרה את החלטת המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין, שעל פיה הנתבעת 1 מחויבת לשדר במסגרת הערוץ הבסיסי ובערוץ 5+, משחק מרכזי משלב שמינית הגמר, שכן, מעדות נציג הנתבעות עלה כי הנתבעת 1 אכן שידרה משחק של שמינית הגמר יום קודם ליום השידורים נשוא דיוננו.

לנוכח כל האמור, התביעה נדחית. בנסיבות העניין אינני נותן צו להוצאות.

בקשה לרשות ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש בבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.

ניתן היום, ד' אדר ב תשע"א, 10 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.