ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
12233-07-10
21/02/2011
|
בפני השופט:
אביב מלכה
|
- נגד - |
התובע:
ענבל בן גיגי
|
הנתבע:
מרפאות רונית רפאל
|
פסק-דין |
פסק דין
תיק זה נפתח בגין תביעה לפיצויים עבור נזק שנגרם לגב' ענבל בן גיגי (להלן: "התובעת"), בעקבות טיפול קוסמטי שקיבלה אצל "רונית רפאל מרכזים רפואיים-קוסמטיים בע"מ ח.פ. 512019746 (להלן: "הנתבעת").
התובעת פנתה בשנת 2004 לקבלת טיפול קוסמטי של הדגשה ומילוי גבות. עלות הטיפול זה הייתה 2340 ₪. הטיפול הסתיים בשנת 2006.
בתחילת שנת 2009 פנתה התובעת לנתבעת, לקבלת טיפול של טשטוש גבות בטענה של חוסר שביעות מהדגשת הגבות שנעשתה לה. על אף שעל פי ההסכם שנחתם בין הצדדים, הנתבעת אינה מחויבת בכך, הנתבעת הסכימה לבסוף לבצע את פעולת טשטוש ללא תשלום נוסף.
בשנת 2010 פנתה התובעת לנתבעת, בטענה שהנתבעת גרמה לה צלקת באורך של 3 ס"מ באזור הגבה. הנתבעת הסכימה לבקשת התובעת להשיב לה את דמי הטיפול, כפיצוי, אולם מסיבה שאינה ברורה התובעת לא מימשה את ההסכמה והיא הגישה תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות.
בגין הצלקת תבעה התובעת את השבת הכסף ששילמה עבור הטיפול הראשוני של הדגשת הגבות כמו כן כללה התביעה דרישה לפיצוי עבור נזקים נוספים בסך כולל של 30,000 ₪. על פי טענת התובעת, התביעה הועמדה על סכום זה, אך ורק, בהתאם לגובה הסכום אותו ניתן לתבוע במסגרת הליך של תביעות קטנות.
אין מחלוקת על קיומה של הצלקת באזור בו בוצעה ההדגשה והמחיקה של הגבה שעברה התובעת. ראיתי את הצלקת בעת הדיון וגם עיינתי בתמונה וראוי להדגיש כי אין מדובר בצלקת בולטת וגלויה, אלא בצלקת מינורית ועדינה אשר יש צורך בהתבוננות של ממש כדי להבחין בה.
היווצרות הצלקת והגורם לה
התובעת לא הביאה חוות דעת או ראיות אחרות שאכן הצלקת נגרמה על ידי הנתבעת במהלך או כתוצאה מן הטיפולים. אולם נוכח העובדה שאזור הגבות נבדק לפני תחילת הטיפולים הקוסמטיים, סביר להניח שצלקת זו לא היתה קיימת לפני תחילת הטיפולים שאם לא כן, היה קיומה מוזכר על ידי מי מהצדדים בטרם תחילת הטיפול. העובדה שאין איזכור לצלקת לפני הטיפול מביאה אותי למסקנה כי הצלקת ככל הנראה אכן נגרמה במהלך או כתוצאה מטיפולי הנתבעת, ומשכך אני קובעת כי הנתבעת היא הגורמת להיווצרות הצלקת.
מועד הגשת התביעה בגין הצלקת והנזקים הנלווים
כאמור לעיל טיפול הדגשת הגבות הסתיים עוד בשנת 2006. בסיומו של הטיפול לא התלוננה התובעת על קיומה של הצלקת. בשנת 2009, בעקבות אי שביעות רצון מטיפול ההדגשה, התובעת עברה טיפול לטשטוש גבות, אצל הנתבעת. גם בשלב זה לא עלתה טענה בדבר קיומה של הצלקת. למעשה תלונת התובעת בגין הצלקת התעוררה רק בשנת 2010 כשנה לאחר סיום תהליך טשטוש הגבות.
אין בשיהוי ובאי העלאת הטענה מוקדם יותר בכדי לאיין את ההכרעה בדבר הנסיבות בהם נוצרה הצלקת, אך יש בכך כדי לחזק את מסקנתי דלעיל, כי מדובר בצלקת מינורית אשר אינה פוגעת פגיעה של ממש בתובעת.
על-פי המפורט בכתב התביעה, התובעת היתה מוכנה להסתפק בתחילה בהחזר של הכסף ששולם עבור הטיפול בסך 2340 ₪ כפיצוי. עובדה זו יש בה לחזק את הכרעתי דלעיל.
ידיעת התובעת על הסיכונים
התובעת טוענת כי היא לא ידעה שהטיפול אשר ניתן לה על ידי הנתבעת יכול ויביא להיווצרות צלקת.
התובעת צירפה הקלטות אשר מהן עולה כי נציגת הנתבעת אכן שוללת אפשרות להיווצרות צלקת.
מאידך, התובעת חתומה על מסמך לגבי הטיפול השני של הטשטוש, בו מפורט כי תהליך הטשטוש נעשה על דרך של פציעת העור והיווצרות גלד. לא מן הנמנע כי תהליך כזה ישאיר אחריו צלקת, עובדה זו היא "מן המפורסמות".
יוער כי בכל הנוגע לטיפול הקוסמטי הראשון, אין פירוט כזה במסמך עליו חתמה התובעת, למרות שאין ספק כי גם טיפול זה כרוך בפציעת העור.
לעניין זה אני מקבלת את טענת התובעת ואני קובעת כי ראוי היה שהנתבעת תציין במפורש ותפרט את תהליך הטיפול, לרבות הסיכון בדבר היווצרות צלקת.
בהתאם לכך, על הנתבעת גם להדריך את נציגיה בעת מתן תשובות לשאלות לקוחות.