אגרונוב נ' עריית עכו ואח'

פסק דין חלקי בשאלת האחריות

התביעה הינה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע.

העובדות וטענות הצדדים:

טענות התובע:

התובע טוען כי ביום 3.5.99 (שהיה חג ל"ג בעומר), בהיותו בן 14 שנים לערך, יצא מביתו השוכן בעכו לכיוון שטח ציבורי השוכן בקרבת ביתו, והמוקף בנייני מגורים, יחד עם ילדים נוספים , התאספו והדליקו מדורות לרגל ל"ג בעומר. לאחר הדלקת המדורה , בהתקרבו למקום בריצה קלה, בחשיכה, נתקלה רגלו בגוש אבן, נפל בחוזקה לתוך אחת המדורות ונכווה קשות בגופו. אנשים נחלצו לעזרתו, הוציאו אותו מהמדורה והוא הובל במיידי לבית חולים נהרייה.

התובע מתאר בכתב תביעתו כי המקום שבו הודלקו המדורות גובל בשטח שבו הנתבעת 1 (להלן:"העירייה") ביצעה עבודות בנייה כהכנה להקמת מרכז פייס לנוער, והיו פזורים בו פסולת, אבנים גושי בטון וכו'.

התובע טוען כי העירייה אחראית בגין נזקיו מאחר והיא הפקירה שטח ציבורי הנמצא ברשותה או בחזקתה או תחת שליטתה או באחריותה ולא טיפלה בו כראוי ולא ייעדה אתר מיוחד לחגיגות ל"ג בעומר ולא טרחה לגדר את השטח שבו מתבצעות עבודות הבנייה ו/או להציב תמרורי אזהרה או שילוט מתרה על הסכנות ולא הסירה מכשולים ומפגעים מהשטח הציבורי.

התובע טוען כי מעשיה ו/או מחדליה של הנתבעת מהווים התרשלות והפרת חובה חקוקה וכי אחריותה הינה ישירה או שילוחית.

התובע טען כי נתבעת 2 אחראית לנזקיו מאחר והיא ביצעה את עבודות הבניה באתר באפן רשלני , לא גידרה את המקום, לא אספה את הפסולת וערימות העפר והאבנים מהאתר והניחה אבנים ופסולת בשטח הציבורי הסמוך לאתר הבניה ובכך יצרה מפגע. התובע טוען כי נתבעת 3 אחראית לנזקיו מאחר ולא פיקחה על ביצוע עבודות הבנייה ולא בדקה את השטח ובחרה בקבלן חסר אחריות לביצוע העבודות ולא הנחתה אותו לגבי איסוף הפסולת מהמקום.

התובע אושפז בבית חולים נהרייה מיום 3.5.99 ועד ליום 14.5.99. הוא סבל מכוויות בחלקי גופו, בגב, בחזה, בכפות הידיים ובשוק הרגל.

התובע צירף לכתב תביעתו המתוקן חוות דעת מומחה לכירורגיה פלסטית אשר בדק את התובע ביום 9.5.06 ( 6 שנים אחרי התאונה) וקבע כי לתובע נותרו 10% נכות צמיתה בגין צורת הצלקות המכערות בגופו.

טענות הנתבעות;

תחילה יש לציין כי הנתבעות 2 – 3 טענו כי אין קשר סיבתי בין האירוע הנטען לבין מעשיהם ו/או מחדליהם מאחר וההסכם בין העירייה לבין נתבעת 2 נחתם בשנת 2000 ואילו צו התחלת העבודה היו ב- 1.4.2001 ו- 1.1.2002 דהיינו לאחר האירוע הנטען. ביום 13.1.08 הגיש התובע הודעה לפיה מבקש דחיית התביעה נגד נתבעים 2 ו- 3 ובאותו יום התביעה נגד נתבעות 2 ו- 3 נדחתה ללא צו להוצאות.

הנתבעת 1 טוענת כי אין קשר סיבתי בין מעשיה ואו /מחדליה לבין הנזק הנטען וכי היה על התובע להקטין את נזקו ובין היתר לפנות למל"ל. כמו כן הנתבעים טוענים כי התובע אינו זכאי לתבוע מן הנתבעים כל פיצוי בגין הוצאות רפואיות מכל סוג ומין ובגין הוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים הואיל וכל ההוצאות מסוג זה מכוסות ע"י חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו ו/או בהיותו חבר קופ"ח.

דיון ומסקנות:

א. מקום ותאריך אירוע התאונה;

על פי כתב התביעה המתוקן (סעיף 4) התאונה אירעה בשטח ציבורי פנוי בסמוך לרח' האורן 28 בעכו ליד בית ספר שזר וזאת ביום 3/5/1999 בליל ל"ג בעומר.

התובע העיד כי הם הכינו את המדורה בשטח שהעירייה זרקה בו זבל וחפירות והם אספו אבנים משטח החפירות :

" ש. מאיפה אספתם את האבנים?

ת. המקום בהתחלה היה שטוח והעירייה זרקה שם זבל. התחילה חפירה של כל הבנייה, זרקו את החפירה מעל הגדר ושמו שלט ששם בונים. את האבנים הבאנו מהשטח של החפירות".