פסק דין
בפני תביעה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו אין לממש את שטר המשכנתא הראשונה עליו חתמו התובעים, יש לפטור את התובעים מערבותם ולהורות על סגירת תיקי ההוצאה לפועל שפתח נגדם הנתבע, ולהורות על השבת הכספים ששילמו התובעים לנתבע במסגרת תיק ההוצאה לפועל. כן מבוקש לחייב את הנתבע לשלם לידי התובעים סך 70,000 ₪.
העובדות הרלוונטיות לתביעה
התובעים (להלן גם: "צוברי") הנם בעל ואשה, המתגוררים ברח' התאנה 50 תל מונד, בבית הידוע כגוש 7800 חלקה 230 (להלן: "בית צוברי").
הנתבע הינו תאגיד בנקאי, בנק למשכנתאות (להלן גם: "הבנק")
בִּתם של התובעים ובעלה (להלן: "ג'רבי") לוו מהבנק במועדים שונים חמש הלוואות שונות, בגין ארבע מהן (הראשונה, השניה, השלישית והחמישית) מושכן ושועבד ביתם, ברח' מצדה 4 תל מונד, הידוע כגוש 7799 חלקה 133 (להלן: "בית ג'רבי").
בגין ההלוואה הרביעית מתוך החמש, מחודש פברואר 2000, ע"ס 450,000 ₪ נחתם ביום 15.2.00 הסכם הלוואה בין ג'רבי וצוברי כלווים, ביחד ולחוד, לבין הבנק (להלן: "ההלוואה הרביעית").
להבטחת פירעון ההלוואה הרביעית, שועבד ביום 17.2.00 בית צוברי במשכנתא ראשונה (נספח ר' לכתב התביעה).
בית ג'רבי לא שועבד להבטחת החזר הלוואה זו.
משההלוואות, בגינן מושכן בית ג'רבי (ההלוואות הראשונה, השניה, השלישית והחמישית), לא נפרעו, מימש הבנק בשנת 2006 את בית ג'רבי במסגרת הליכי הוצאה לפועל. מכספי התמורה כוסו אותן ארבע ההלוואות במלואן, ואף נותרו כספים בקופת הכינוס.
משלא נפרעה ההלוואה הרביעית, החל הבנק לנקוט הליכים לפרעון המשכנתא באמצעות מימוש בית צוברי.
ביום 18.2.07 הגישו ג'רבי תביעה בדרך של המרצת פתיחה לבית משפט השלום בנתניה, במסגרתה ביקשו פסק דין הצהרתי, לפיו הכספים אשר נותרו לאחר מימוש ביתם וכיסוי ארבע ההלוואות, ישמשו לכיסוי ההלוואה החמישית. התביעה נדחתה בפסק דין מיום 23.1.08. ערעור אשר הוגש על פסק הדין על ידי ג'רבי וצוברי נדחה בפסק דין מיום 18.2.09.
בחודש אפריל 2009 הגישו צוברי את התביעה שבפני, למתן פסק דין הצהרתי לפיו אין לממש את המשכנתא על ביתם.
טענות הצדדים
טענות צוברי
הבנק ציין במסמכי ההלוואה כי צוברי הינם לווים, יחד עם ג'רבי, בעוד שבפועל צוברי הינם ערבים לחוב. במעמד החתימה לא הוסברו לצוברי מעמדם, זכויותיהם והסיכונים אשר לקחו עם חתימת ההסכם. מסמכי ההלוואה לא הועברו לעיונם של צוברי טרם החתימה, וגם לאחר חתימת לא הועבר לידיהם עותק מהסכם ההלוואה.
הבנק, ברשלנותו, לא פעל למשכון בית ג'רבי כבטוחה להלוואה, כפי שעשה להבטחת ארבע ההלוואות האחרות שנטלו גרבי. בפועל, מושכן בית צוברי בלבד.
לאחר שהבנק מימש את בית ג'רבי, נפרעו מכספי התמורה במלואן ארבע ההלוואות בגינן מושכן הבית, ואף נותר סכום עודף בסך 655,000 ₪. הואיל והבנק לא שיעבד את בית ג'רבי להבטחת ההלוואה הרביעית, שימשה היתרה לפירעון חובות של נושים בלתי מובטחים של ג'רבי במסגרת הליכי הוצל"פ, במקום לשמש לפירעון ההלוואה הרביעית. בכך התרשל הבנק.
בחתימת הסכם ההלוואה הבינו צוברי, כי היה וימומש נכס לשם פירעון ההלוואה הרביעית, יהא זה בית ג'רבי תחילה, ורק אם לא יהא די בכספי התמורה, יפנה הבנק למימוש בית צוברי.
צוברי הנם ערבים יחידם על פי הגדרת סעיף 19 לחוק הערבות, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות"). הבנק לא פעל על פי חוק הערבות בכלל, ועל פי פרק ב' לחוק בפרט, ובהתאם לסעיף 23(א)(5) לחוק הערבות פטורים צוברי מערבותם, והבנק אינו רשאי לממש את שטר המשכנתא הראשונה על נכס צוברי.