1.
השאלה שבמחלוקת בתובענה זו היא - האם כספים שהפקידו המבקשים בקופת ביהמ"ש, כערבון לשחרורו של המשיב 1 (להלן: "המשיב") ממעצר עד תום ההליכים, עברו לבעלותו של המשיב, או נותרו בבעלות המבקשים?
2. המבקשים 1-2 (להלן: "המבקשים") הינם הוריו של המשיב.
המבקשת 3 היא אחותו של המשיב, והמבקש 4 הוא גיסו (בעלה של המבקשת 3).
3. נגד המשיב הוגש כתב אישום במסגרת ת.פ. 7128/08 בבימ"ש מחוזי בחיפה (להלן: "התיק הפלילי"). לאחר הגשת כתב האישום, הוגשה גם בקשה (ב"ש 3324/08) למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. במסגרת בקשה זו, הוחלט על ידי ביהמ"ש ביום 21/8/08 לשחרר את המשיב למעצר בית בבית בן דודו בנהריה, בתנאים, שחלקם הוא כדלקמן:
א. ערבון במזומן או בערבות בנקאית מצד המשיב בסך של 75,000 ש"ח, שלא יפר את תנאי מעצר הבית.
ב. ערבון במזומן או בערבות בנקאית מצד המבקשת 2, אימו של המשיב, שאף אמורה היתה לשמש כמפקחת עליו בתקופת מעצר הבית, בסך של 40,000 ש"ח - לקיום חובתה כמפקחת.
4. היות והמשיב לא היה יכול בכוחות עצמו להפקיד את הערבון במזומן שהוטל עליו, בשיעור של 75,000 ש"ח, הוא פנה לעזרת המבקשים, שבכוחות משותפים גייסו את הכספים, והפקידו בקופת ביהמ"ש המחוזי את הסך הנ"ל, בתוספת 40,000 ש"ח הערבון במזומן של המפקחת (המשיבה 2), ובסה"כ סך של 115,000 ש"ח.
5.
לבקשתם צירפו המבקשים אישורים המאמתים את התשלום כדלקמן:
א. שיק בנקאי (נספח ד') ע"ס של 115,000 ש"ח באמצעותו בוצעה ההפקדה, נכון לתאריך 21/8/08.
ב. אישורים בנקאיים המלמדים על פתיחת פיקדון בשיעור של 100,529 ש"ח מחשבון המבקשים 1-2 בבנק, ואישור בנקאי המלמד על הפקדת 15,000 ש"ח מחשבון המבקשים 3-4 לחשבון המבקש 1 בבנק. אישור בנקאי המלמד על משיכת 115,000 מחשבון המבקשים 1-2 בבנק (סומנו ו'-ח').
6.
העולה מכל הנ"ל הוא, כי הערבון המזומן הכולל שהופקד בקופת ביהמ"ש המחוזי בחיפה, בשיעור של 115,000 ש"ח, בכדי לעמוד בתנאי השחרור של המשיב ולאפשר את שחרורו, מקורו בכספים של המבקשים.
כך גם טענו המבקשים בתצהיריהם שהוגשו לביהמ"ש בנדון.
7. המשיב בכתב תשובתו ובתצהירו מיום 6/6/10, טען כי כספים אלה, בשיעור של 115,000 ש"ח, ניתנו לו במתנה גמורה ומוחלטת ע"י הוריו המבקשים 1-2, כחלק מפיצוי כספי בגין פינוי נגריה שהיתה בבעלותו במשך 15 שנים בחצרם (סעיף 8 לתצהיר).
יחד עם זאת, בחקירתו על-ידי בישיבת יום 16/12/10, חזר בו למעשה המשיב מגירסה זו, וציין כדלקמן:
א. הכספים ניתנו לו ע"י אביו שהלך לבנק והוציא אותם מחשבונו, על-פי בקשתו (עמ' 5 לפרוט' ש- 17-19);
ב. הוא ביקש זאת מאביו כיון שהוא אבא שלו, שגם רצה לעזור לו (עמ' 6 לפרוט' ש' 1-7).
8. במילים אחרות, מודה המשיב כי הכספים שהופקדו בקופת ביהמ"ש המחוזי, מקורם בכספים שניתנו מחשבונם של הוריו, לנוכח בקשתו מהם לעזרה בגיוס הכספים הנדרשים.
היינו, כספים אלה לא ניתנו לו בתמורה לויתורו על נגריה שהיתה בחצרם, כפי שטען בתצהירו.
9. לימים, נגזר דינו של המשיב למאסר, במסגרת התיק הפלילי, והוא החל לרצות את עונשו. דא-עקא, שלמשיב היה חוב למשיב 2, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק") בשיעור של כ- 165,000 ש"ח.
הבנק עיקל את הכספים שהופקדו כאמור ע"י המבקשים, כערבון להבטחת תנאי שחרורו של המשיב, שכן לכאורה הם נרשמו על שמו של המשיב בתיק הפלילי (להלן: "העיקול").