היימן נ' ועד הבית ואח'

פסק דין

התובעת הינה בעלים של דירה בקומה 4 בבית המשותף שברחוב ברזיל 5 ברמת אביב שבתל אביב.

במרפסת דירתה של התובעת היה מותקן מעקה שונה מכל המעקות שבבניין.

הוצג לפניי צילום של הבניין כך שניתן לראות את החזית הדרומית ואת המעקות השונים.

ניתן להתווכח באשר לערך האומנותי של המעקה, אך אין ספק כי הוא שונה ולכאורה פוגם בחזית הבניין.

כתוצאה מהליכים שננקטו כנגד דיירי הבניין באשר לביצוע שיפוץ ותיקונים בחזית הבניין מטעם עיריית תל אביב, ובשל כתב אישום שהוגש כנגד הדיירים בגין אי מילוי דרישה לתיקון מבנה מסוכן, התקשר וועד הבניין עם הנתבע 3 לשם ביצוע עבודות השיפוץ.

דומה כי אין חולק בדבר הצורך בביצוע העבודות.

התובעת גם לא חולקת על מהות ההתקשרות ועל הסכום ששולם לנתבע 3.

אלא שבזמן שנערך השיפוץ שהתה התובעת מחוץ לגבולות המדינה.

הנתבע 3 ו/או מי מטעמו החל בהתקנת הפיגומים לשם ביצוע השיפוץ, ונתקל בקשיים משהגיע למפלס קומתה של התובעת ובשל היות המעקה חורג מחזית הבניין בכמטר.

בשל הקושי לבצע את העבודה נוכח קיומו של המעקה, פנה הנתבע 3 או מי מטעמו לנציגי הנתבע 1 וביקש למצוא פתרון.

נציגי הנתבע 1 אישרו לנתבע 3 להסיר את המעקה לשם ביצוע העבודות ולאחסנו בחצר הבניין.

ככל הנראה כעבור יממה נעלם המעקה שהוסר ממקומו.

כל אחד מן הנתבעים טוען כי אין הוא חב בגין שווי המעקה מנימוקיו הוא.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים, סבורני כי כל הנתבעים אחראים ביחד ולחוד בשווי המעקה והפרחים שהיו מצויים עליו.

ייתכן שהמעקה נבנה ללא כל היתר בניה ותוך חריגת בניה ובניגוד לחוק.

יחד עם זאת , אף אחד מן הנתבעים אינו רשאי לקבוע להסירו בשל כך.

ההסרה נעשתה בפועל לא מטעם זה אלא מן הטעם שהמעקה הפריע לביצוע השיפוץ.

ייתכן כי אילו המעקה היה נותר על מכונו, אזי עיריית תל אביב היתה מוציאה צו להריסתו, או פותחת בהליכים אחרים.

לפיכך הנתבע 1 פעל שלא כדין משהורה לנתבע 3 לפרק את המעקה ממקומו.