גברילוב ואח' נ' הרשקוביץ

פסק דין

1.עניינה של התביעה עיסקת מכר גור כלבים מסוג צ'יוואוה שנכרתה בין הצדדים ביום 02/09/09.

2.לטענת התובעים, שמונה ימים אחרי רכישת הכלב נפטר הכלב עקב מום מולד בגולגלתו לאחר שעבר התקף אפילפטי.

3.התובעים טוענים, כי תמורת הכלב שילמו לנתבע 2900 ₪. עובדה זו אינה מוכחשת על ידי הנתבע.

4.התובעים טוענים, כי יום לאחר רכישת הכלב, הביאו את הכלב לבדיקה וטרינרית בה התגלה המום המולד. התובעים הודיעו לנתבע על מצב הכלב בהתאם לקביעת הוטרינר והוא השיבם לפי הנטען על ידם כי הוטרינר אינו מבין דבר, כי הוא יהיה אחראי על הכלב כי הכלב חוסן, וכי גילו איננו עולה על חודשיים ימים זאת בניגוד לדברי הוטרינר שקבע שהכלב כבן 4 חודשים. לטענת התובעים הבטיח להם כי הוא אחראי על הכלב ולפיכך המשיכו להחזיקו ולגדלו בביתם עד למועד מותו זאת ביום 09/09/09.

5. התובעים טוענים בנוסף, כי הודיעו לנתבע על מות הכלב וכי הנתבע הציע להם כלב אחר תחתיו הדומה לו בכל תכונותיו ולרבות גזעו, אך בפועל הציע להם כלב שונה , מבוגר , מוזנח , מכוער אשר יש ספק ביחס לגזעיותו.

6.עתירת התובעים היא להשבת תמורת הכלב בסך 2900 ₪ ובנוסף תשלום פיצויים בגין עוגמת נפש והוצאות שונות ובסך הכל עותרים התובעים לחיוב בנתבע לתשלום 9000 ₪.

7.תביעת התובעים נתמכת בעדותם ובנוסף תעודה רפואית מטעם הוטרינר ד"ר פיני חליבה ממנה עולה האמור להלן: הכלב הובא מהונגריה, בבדיקת גולגולת נמצא כי הגולגולת לא סגורה בפונטנלה ויש בגולגולת חור בקוטר כחצי סנטימטר במצב דברים זה ישנה רגישות הנובעת מחוסר הגנה לרקמות המוח. בתעודה הרפואית מצויין כי ביום 09/09/09 הכלב מפטר כתוצאה מהתקף אפילפטי הנובע להערכת הוטרינר מחוסר ההגנה למוח. הוטרינר קובע כי לא נמצאו סימנים נוספים שיש בהם כדי להסביר את ההתקף האפילפטי ואף לא סימנים מוקדמים שלה מחלה.

8.בכתב ההגנה נטען על ידי הנתבע, כי על פי בדיקות שנעשו על ידי רופאים וטרינרים בהונגריה ניתן אישור ליבוא הכלב לישראל. טענה זו אינה נתמכת בכל מסמך אף כי ניתן היה לתומכה הן לבדיקות שנעשו לכלב בהונגריה ובמסמכים ליבואו.

9. נטען בנוסף לכתב ההגנה, כי הכלב נבדק בעת הגעתו על ידי ד"ר צבי אבני. לא הוגש תיעוד כלשהו לבדיקה ולממצאיה.

10.נטען בכתב ההגנה, כי הכלב נבדק על ידי וטרינר מטעם התובעים שציין כי הכלב בריא לחלוטין ולכן השאירו את הכלב ברשותם. טענה זו נסתרה בתעודה רפואית שהוגשה על ידי התובעים ובעדותם שלא מצאתי סיבה להטיל בה כל דופי.

11. נטען בכתב ההגנה כי לפנים משורת הדין הסכים הנתבע לספק לתובעים כלב מאותו סוג וכי למרות הכל סרבה התובעת לקבלו. לא הוכח על ידי הנתבע כי מדובר בכלב שווה ערך בתכונותיו , בערכו ובטיבו לכלב המנוח.

12.סבורתני כי ההתנהגות המיוחסת לנתבע הוכחה וראיות מספקות על ידי התובעים וכי המסקנה המשפטית הנובעת ממנה היא כי הנתבע כמוכר הכלב סיפק לתובעים כלב בעל מום, וכי בנסיבות העניין לא קיים את חיוביו כמוכר ושהכלב שונה מן המוסכם, אין בו התכונות הדרושות למטרה שנלוותה לרכישתו ואייננו מתאים לדרישות הפונים ומה שהוסכם בין הצדדים, מדובר באי התאמה על פי הוראות חוק המכר התשכ"ח – 1968.

13.התובעים רשאים היו בנסיבות העניין להסתמך על אי ההתאמה ולבטל על יסודה את ההסכם בין הצדדים. בנוסף מדובר בהפרת חוזה.

14.לפיכך, זכאים התובעים להשבת תמורת הכלב בסך 2900 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 02/09/10 עד התשלום המלא בפועל וכן 450 ₪ הוצאות משפט.

לא הוכחו נזקים ו/או הוצאות נוספות.

ניתן לבקש רשות ערעור בבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים מהיום

ניתנה והודעה היום י"ז חשון תשע"א, 25/10/2010 במעמד הנוכחים.

הדס עובדיה, שופטת

הנתבע: