קויתי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

פסק דין

תביעה לפיצויים על סך 30,000 ₪ עקב ניתוק שירותי טלפון ותקשורת שסופקו לתובע על ידי הנתבעת.

לטענת התובע, ביום 2/11/09 התנתק קו הטלפון בביתו לרבות שירותי הפקס והאינטרנט, עקב תקלה כללית בחלק מהישוב שבו הוא גר – גבעת יערים. לטענתו, הוא פנה למזכירות הישוב ונמסר לו כי טכנאי הנתבעת נמצאים בישוב ומתקנים את התקלה.

התובע מוסיף וטוען כי, הוא אף פנה ישירות לנתבעת, על מנת שתתקן את התקלה, והובטח לו כי היא תתוקן בהקדם. ואולם רק ביום 11/11/2009, כעבור 10 ימים לאחר התנתקות קו הטלפון ולאחר שיחות טלפון רבות וארוכות שהוא ניהל עם נציגי הנתבעת, הקו תוקן כאשר תיקון הקו ארך 10 דקות.

התובע ממשיך וטוען כי, קו הטלפון משמש אותו לענייניו הפרטיים וכן לשני עסקיו; ניתוק הקו במשך 10 ימים גרם לו נזק כספי גדול. התובע העמיד את שיעור נזקיו על סך 30,000 ₪.

מנגד טוענת הנתבעת כי, התובע פנה אליה רק ביום 5/11/09; פניה נוספת הייתה ביום 6/11/09 כאשר התובע התלונן על רעשים בקו הטלפון; התקלה בקו תוקנה ביום 10/11/09, וזאת לאור עיכובים שנבעו מעומס שנוצר בשל תנאי מזג האוויר, כאשר התיקון נערך במתקן בזק שנמצא מחוץ לבית התובע.

הנתבעת מוסיפה כי, לאור תלונת התובע, הוחלט לזכותו בדמי שימוש בגין חודשיים בסך 195.96 ₪ כולל מע"מ, אשר קוזזו מחשבון הטלפון שלו לתקופת דצמבר 2009.

עוד טוענת הנתבעת כי, בנסיבות המקרה, עומד לה הפטור מאחריות הקבוע בסעיפים 40 ו-41 לחוק התקשורת (בזק ושידודרים), התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התקשורת").

לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ושמעתי דבריהם בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

ראשית, הוכח מעבר למאזן ההסתברויות שקו הטלפון התנתק ביום 2/11/09. עדותו של התובע בעניין זה עשתה עלי רושם מהימן ומשכנע. הנתבעת לא הביאה עדות נגדית ישירה בענין זה; היא ביקשה לסתור את טענת התובע על ידי הגשת פירוט השיחות היוצאות ממספר הטלפון שלו. ואולם מהפירוט עולה כי ב-2/11/09 יצאו מספר שיחות ממספר הטלפון של התובע. לאחר מכן לא היו שיחות עד ליום 6/11/09, כאשר באותו יום היו לכאורה שתי שיחות קצרות בשעת בוקר מוקדמת. השתכנעתי כי שיחות אלה משקפות את דברי התובע שלפיהם מידי פעם היו רעשים בקו, היינו, שהרישום מיום 6.11.09 אינו מבטא יותר מ- "סימני חיים של הקו" (ראו עמ' 2 לפרוטוקול הדיון, ש' 28-29).

לאחר מכן עולה כי, רק ביום 10/11/09 הופיעו שיחות יוצאות ממספר הטלפון של שהתובע. יוצא, אפוא, כי קו הטלפון של התובע היה מנותק במשך 7 ימים.

אין מחלוקת שהניתוק בקו הטלפון נגרם כתוצאה מתקלה כללית בקווי הטלפון בחלק מישוב גבעת יערים, שבו מתגורר התובע.

התובע טוען כי, הפניה הראשונה אל הנתבעת נעשתה באמצעות מזכירות הישוב. הנתבעת לא הכחישה זאת ולא הציגה כל ראיה לעניין מועד הפניה שהיא קיבלה ממזכירות הישוב. לנוכח האמור, ובשים לב לכך שמדובר בתקלה כללית, סביר להניח שהייתה פניה לנתבעת על דבר התקלה סמוך למועד התרחשותה, ביום 2/11/09, כנטען ע"י התובע.

כאמור, הנתבעת מבקשת לפטור אותה מאחריות לנוכח הוראת סעיפים 40 ו-41 לחוק התקשורת. אין בידי לקבל טענה זו. לדעתי, בנסיבות העניין, התנהלות הנתבעת הייתה נגועה ברשלנות חמורה. לדעתי, איחור של 7 ימים בתיקון תקלה כללית בחלק מישוב, שיש לה השלכה על מספר רב של אנשים, הינו עיכוב בלתי סביר בעליל, וזאת בעיקר משום שעולה ממכלול הדברים, שלא היה מדובר בתקלה קשה ויסודית שהצריכה משאבים, מאמץ וזמן מיוחד לצורך תיקונה.

מטיעוני הנתבעת עולה כי, התקלה תוקנה בו במקום ובאופן מיידי על ידי הטכנאי שהגיע למקום על מנת לטפל בה, כעבור 7 ימים. לא נטען ולא הוכח על ידי הנתבעת שהתיקון היה כרוך במאמץ מיוחד שהצריך זמן ומשאבים לצורך הטיפול בו.

למעשה, הנתבעת מאשרת כי היה עיכוב בטיפול בתקלה וזאת לנוכח עומס שהייתה נתונה בו, שנוצר בשל תנאי מזג האוויר. הנתבעת לא הציגה לפני בית המשפט ראיות לעניין דיווח חריג על תקלות ולעניין סדר העדיפויות שנקבע על ידה בתיקון התקלות, על מנת שתוכל להוכיח שהיא פעלה באופן סביר, כאשר טיפלה בתקלות רבות בעלות חשיבות וסדר עדיפות גבוה יותר מזה של התקלה בישוב התובע נשוא דיוננו, זאת במיוחד כאשר בענייננו מדובר, כאמור, בתקלה כללית הנוגעת למספר רב של אנשים וסביר להניח שהיא אמורה לזכות לעדיפות גבוהה בסדר העדיפויות של הנתבעת. כאמור, הנתבעת לא הביאה ראיות ולא נתנה הסבר כלשהו בעניין זה. דברים אלה מקבלים משנה תוקף לנכוח העובדה שהתברר כי מדובר בתקלה לא מורכבת שתוקנה במקום על ידי הטכנאי שהגיע למקום, כעבור 7 ימים.

אשר לשיעור הנזקים והפיצויים: כאמור, התובע טוען כי קו הטלפון משמש אותו באופן פרטי וכן בשני עיסוקיו. לטענתו, ניתוק קו הטלפון לרבות שירותי הפקס והאינטרנט, גרם לו נזקים גדולים בעסקיו ובגין כך הוא מבקש לפצותו בסך של 30,000 ₪. התובע לא הביא נתונים וראיות שיש בהם כדי להוכיח את נזקיו באופן מדויק. עם זאת, סביר להניח ששירותי הטלפון, האינטרנט והפקס הינם כלי עבודה חשובים וניתוקם במשך שבעה ימים עלול לגרום לתובע ולעסקיו נזקים ישירים ועקיפים.

בנסיבות העניין ובשים לב למכלול הדברים, אני מחליט לחייב את הנתבעת לפצות את התובע, על דרך האומדנה, בסך של 3,000 ₪, וזאת בנוסף לזיכוי שניתן לו על-ידי הנתבעת, כאמור לעיל.

בנוסף לכך, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪.

בקשה לרשות ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש בבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.