אוזמוס נ' משרד הפנים

1.         העותרת 2 אזרחית אוקראינה - נכנסה לראשונה לישראל ב- 1996 כבת זוגו של אזרח ישראלי - וזאת במסגרת ההליך המדורג לקבלת מעמד בישראל עקב כך.

            ב- 2002 התגרשו בני הזוג, ההליך המדורג הסתיים והיא נדרשה לצאת את ישראל.

            לאחר שהמשיכה לשהות מספר שנים בישראל, ללא היתר, התפתחה מערכת יחסים זוגית, חד מינית, בינה לבין העותרת 1 שהינה אזרחית ותושבת ישראל.

            השתיים פנו למשיב באפריל 2006 בבקשה לפתוח בהליך מדורג חדש בענין העותרת 2 בהתאם להוראות נוהל המשיבה בדבר "הטיפול בהסדר מעמד לבני זוג של אזרחים ישראליים, לרבות בני אותו מין (מס' 5.2.009)" (להלן - "הנוהל").

            אותה שעה קבע הנוהל (בסעיף ג.11 הימנו) כי תקופת ההליך המדורג תהיה בת שבע שנים כדלהלן:

            "השתכנע רע"ן אשרות שאכן מדובר בחיים משותפים ובקשר אמיתי, יאשר מעמד מסוג ב/1 לשנה.

לאחר שנה בכפוף לבדיקת לכנות הקשר, יוחלף המעמד לתושב ארעי מסוג או/5 לשנה, ובסך הכל 7 שנים, כאשר בתום התקופה של חיים משותפים והעדר מניעה יקבל בן/בת הזוג הזר מעמד קבע".

נוהל זה עודכן ב- 10.8.09 ועפ"י הנוסח המעודכן נותרה תקופת התהליך המדורג שבע שנים. אולם שלוש השנים הראשונות באשרת ב/1 ורק ארבע האחרונות באשרת א/5.

2.         המשיב אישר לעותרות (בדצמבר 2006) להתחיל בהליך המדורג על פי הנוהל וב- 13.11.07 שודרגה אשרת השהייה של העותרת 2 ל-א/5.

ביום 25.4.10 פנו העותרות, באמצעות בא-כוחן למשיב בבקשה כי כבר בשלב זה יש מקום למתן מעמד הקבע לעותרת 2.

            פניה זו באה שעה שהעותרות היו במסגרת ההליך המדורג תקופה של שלוש שנים וחצי.

המשיב דחה בקשתן זו (במכתבו מ- 2.5.10) וזאת מתוך הנימוק כי עפ"י הנוהל (הן בנוסחו המקורי והן בנוסחו המחודש) על בן הזוג הזר להיות באשרה זמנית (ב/1 ואח"כ א/5) תקופה של שבע שנים - בטרם יהיה זכאי לאשרת הקבע.

בפני עתירת העותרות כנגד אותה ההחלטה.

לטענתן הנוהל דנן (הדורש שבע שנות אשרה זמנית) מפלה לרעה בני זוג מאותו המין מהנוהל הקיים לענין בני זוג נשואים (נוהל מספר 5.2.0008) ולפיו בן זוג זר הנשוי לישראלי עשוי לקבל את אשרת הקבע כבר בחלוף תקופה של 4 וחצי שנים מתחילת ההליך המדורג.

3.         האמנם קביעת משכי זמן שונים ל"הליך המדורג" לזוגות נשואים לעומת זוגות ידועים בציבור - לרבות בני אותו המין - נגועה באפליה המצדיקה התערבות הביקורת השיפוטית עד כדי ביטול מרכיב זה של הנוהל האחד והשוואתו לשני?

            לטעמי - אין הדבר כך.

            ההבחנה לענין זה בין ההתייחסות הנדרשת לבקשה לקבלת מעמד של בן זוג נשוי לבין זוג "הידוע בציבור" - הינה סבירה ולגטימית. מטרתו של ההליך המדורג - וזו נתאשרה שוב ושוב בפסיקה - הינה ליתן הכלים המתאימים בידי הרשות המוסמכת לכך עפ"י הדין לבחון את כנות ואמיתות הקשר שבין בני הזוג - קשר וזוגיות שהם העומדים ביסוד ההצדקה למתן המעמד לבן הזוג הזר.

            קשר של נישואין - התקפים על פי דין - יוצר מעצם טיבו והגדרתו שינוי סטאטוס שבדין המקים א-פריורית הנחה לכאורית (לפחות ברמה ההצהרתית והמשמעות הנודעת לה בחברה ובציבור) בדבר  אמיתותו ורצינותו של קשר זה.

            לעומת זאת קשר זוגי - שלא השתכלל כדי נישואין וכדי שינוי הסטאטוס, חסר את "נתון הפתיחה" של הצהרת סטאטוס (המלווה דרך כלל גם בהכרה סטאטוטורית) של המערכת הזוגית הנבנית וההולכת.