מדינת ישראל נ' גרפי

בפני

שופט אברהם טננבוים

הכרעת דין

השאלה בקליפת אגוז – מכשיר לא מכוייל והתנהגות המשטרה

1.השאלה שלפנינו פשוטה היא. מסתבר שאין כל הוכחה לכך שמכשיר אכיפת המהירות שלפנינו מכוייל כיאות (וכנראה גם מכשירי אכיפה אחרים). בתי המשפט נתנו למשטרה פעמים רבות אפשרות להוכיח כי מדובר במכשיר אמין ע"י הבאת מומחה ו/או כל ראיה מדעית אחרת, אך המשטרה סירבה לעשות זאת והתעלמה לחלוטין מטענות אלו.

2.לא רק זו אלא שהמשטרה מתעלמת ממאות החלטות של בתי המשפט בערכאות השונות, וממשיכה את השימוש בו באופן עקבי כאילו לא ניתנו החלטות מעולם (שיטה המכונה בפי הציבור 'שיטת מצליח').

כיצד על בית המשפט להגיב?

3.לצערי אין מנוס מתגובה תקיפה שתבהיר כי יש דין ויש דיין, ועל המשטרה לציית לחוק כפי שחייב כל אזרח ובוודאי רשות ציבורית. תהי דעת המשטרה אשר תהיה, ותהי כוונתה טובה כאשר תהיה, הרי יש לנהגים (וגם לרעים מביניהם) זכויות, ולא ניתן לפגוע בזכויותיהם ללא הליך הוגן.

4.חייבים אנו להדגיש כי לא בלב קל ניתנה החלטה זו. מותב זה נתן למשטרה את כל האפשרות להוכיח את טענותיה, והכל כדי שלא יצאו נהגים עוברי חוק נשכרים. אך לצערי המשטרה לא טרחה ואף לא ניסתה לעשות דבר. ממילא אין מנוס מתגובה הולמת שמעבר לזיכוי הנאשם, תגרום לתביעה לשפר את דרכיה.

5.נתחיל בתיאור קצר של העובדות, נסביר את הצורך בכיול ע"י מעבדה מאושרת ומיומנת, ונסביר מה אירע במקרה שלפנינו. המסקנות לדעתנו הן ברורות ולא יכול להיות עליהן חולק.

והכל כפי שיפורט.

העובדות במקרה שלפנינו – טענה שגרתית על נסיעה במהירות מופרזת

6.הטענה העובדתית היא כי בתאריך 9.2.2010 בסמוך לשעה 16:05 נסע הנאשם בדרך בגין במהירות של 120 קמ"ש בעוד שהמהירות המותרת היא 80 קמ"ש. מדידת מהירות נסיעת הנאשמת נערכה באמצעות מכשיר הממל"ז (מד מהירות לייזר מסוג LTI 20-20) (להלן: "הממל"ז" ו/או "המכשיר").

7.הסניגור לא כפר כי אכן המכשיר מדד את הנאשם כפי שנטען אך לטענתו המשטרה לא עורכת כיול למכשיר הממל"ז, ומשכך לא ניתן להסתמך על התוצאות הנמדדות באמצעותו. הסניגור אף הגיש חוות דעת מקיפה ומאלפת מטעמו אך התביעה לא הגיבה לחוות הדעת למרות שניתן לה זמן להגיב לה ונאמר לה כי אם לא תגיב, לא יהיה מנוס ממתן החלטה. וטרם ההחלטה, מן הראוי שנדון בקצרה בשתי שאלות קשורות:

א.מהו הכיול ומדוע יש בו צורך בכל מכשיר מדידה?

ב.מיהו זה ואיזהו אשר ראוי שיהיה המכייל? ובאילו שיטות ישתמש?

על אי וודאות, כיול ואימות

8.בכל מכשיר מדידה ידוע, תהיה מדידה מסוימת של אי וודאות מובנית (Uncertainty) באשר לתוצאות שהוא מספק. ניקח לדוגמא משקל אדם המצוי בבתים רבים. אם נעלה על המשקל פעמיים רצופות בזו אחר זו, ייתכן מאוד כי יהיו הפרשים מסוימים בין הבדיקות. לצורך הביתי די בכך.

9.באותו אופן יתנהלו מדי מהירויות במכוניות (מד-אוץ) בקנה מידה של קילומטרים לשעה. אין איש מצפה כי ימדדו את המהירויות בקנה מידה של מטרים לשעה או מטרים לשנייה, ואף אין ציפייה לדיוק ברמת התוצאה כאשר מדובר בסטייה של ק"מ בודדים לשעה.

10.הדיוק המדעי מחייב, כאשר מדברים על מכשירי מדידה, לציין מהי מידת אי-הוודאות וסטיית התקן של כל מכשיר ומכשיר. כאשר נדון במכשירים המיועדים למטרות שונות נדרוש רמות דיוק שונות בהתאם לצורך ולשימוש.