בויוםינקו ואנטה נ' לכיש טורס בע"מ

פסק דין

מבוא

בפני תביעה לתשלום סכום של 25,000 ₪ בגין רשלנות נטענת בארגון וביצוע טיול לארה"ב והאיים הקריביים.

לטענת התובעים, הם הזמינו שיט לאיים הקריביים אשר אורגן ע"י הנתבעת. התובעים, אשר אינם דוברים אנגלית, טענו כי הנתבעת התחייבה לספק "נציג דובר עברית המקבל ומלווה את הקבוצה בכל ההעברות" ורק בשל כך הצטרפו לטיול. לטענתם, כשהגיעו לנמל התעופה בניו יורק (להלן: "נמל התעופה") הם לא ידעו למלא את שם המלון במיאמי, אשר לא נמסר להם ע"י הנתבעת, וכתוצאה מכך הם איחרו את טיסת ההמשך למיאמי. רק לאחר מספר שעות הגיע נציג דובר עברית אשר סייע להם לעבור את ביקורת הגבולות וסייע להם לקבל כרטיס טיסה בטיסה אחרת למיאמי. עוד טענו התובעים כי גם באוניה לא היה מלווה והם התקשו להסתדר לבד ורק לאחר יומיים נודע להם שיש חדר אוכל שנועד לקבוצה. בעקבות הטראומה שנגרמה להם בנמל התעופה ולאחר שהבינו שאין איש שיוכל לסייע להם בשפה האנגלית, כך לטענתם, הם חששו לרדת מהאוניה במקומות העגינה (3 מתוך 4) ונשארו לבד על האוניה ביחד עם הצוות.התובעים תובעים את סכום התביעה עקב עגמת הנפש שנגרמה להם בטיול.

הנתבעת מנגד טענה כי התובעים הצטרפו לשיט באיים הקריביים ולא לטיול מאורגן וכי הדבר הוסבר להם. לטענתה, טיסת אל על מהארץ נחתה בניו יורק באיחור של שעה וכתוצאה מכך רוב חברי הקבוצה, והתובעים ביניהם, אחרו את טיסת ההמשך למיאמי (להלן: "טיסת ההמשך"). אל על, אשר הייתה אחראית לאיחור בנחיתה, טיפלה בנוסעים וארגנה להם טיסה למיאמי, אשר בה טסו רוב חברי הקבוצה וגם התובעים.

הראיות

ב- 13/09/10 התקיים בפני דיון אליו התייצבו התובעים והנתבעת באמצעות נציגה, מר שאול בר (להלן: "בר"), אשר היה הסוכן שמכר את העסקה לתובעים.

התובעים חזרו על טענתם כי אינם יודעים אנגלית וסמכו על המלווה שהבטיחה הנתבעת שיסייע להם להסתדר בשפה האנגלית. התובעים חזרו בהם מרוב הטענות שבכתב התביעה וטענו רק לגבי העיכוב בנמל התעופה. הם התעקשו כי העיכוב בנמל התעופה נגרם עקב אי ידיעת השפה האנגלית, העובדה שהם לא ידעו את שם המלון במיאמי ומשום שלא קיבלו סיוע ממלווה מטעם הנתבעת.התובעים אישרו שטיסת אל על לניו יורק נחתה באיחור, רוב הנוסעים אחרו את טיסת ההמשך וכי הם טסו יחד עם רוב חברי הקבוצה בטיסה מאוחרת יותר.

נציג הנתבעת חזר על האמור בכתב ההגנה, הסביר כי האיחור של הטיסה לניו יורק גרמה לרוב הנוסעים לאחר לטיסת ההמשך ושהנציג שסייע לתובעים בנמל התעופה, הוא נציג אל על. בר לא התכחש להתחייבות לנציג דובר עברית המקבל ומלווה את הקבוצה בהעברות, אך הסביר שהנציג אמור לפגוש את חברי הקבוצה אחרי שהם עוברים את ביקורת הדרכונים, ולסייע להם להגיע לתחבורה הלוקחת אותם למלונות, לאוניה ולשדות התעופה.בר ציין כי הנתבעים מבקשים פיצוי של 25,000 ₪ זאת כאשר כל העסקה עלתה להם כ- 24,000 ₪.

עוד הסתבר שבטרם היציאה לשיט ארגנה הנתבעת לכל חברי הקבוצה מפגש הסבר, אליו אחרו התובעים להגיע ביותר מחצי שעה. לטענת בר, באותו כנס נמסרו לחברי הקבוצה כל הפרטים הרלוונטיים, כולל שם המלון במיאמי והוצג "ראש הקבוצה", אחד מהמטיילים אשר קיבל על עצמו להיות נציג הנתבעת בכל ההעברות.

דיון

התובעים, אשר רכשו מהנתבעת חבילת שיט לאיים הקריביים, הכוללת טיסות ושיט באוניה, מבקשים שאחייב את הנתבעת לשלם להם סכום של 25,000 ₪, זאת בטענה כאילו הפרה התחייבות כלפיהם לספק נציג דובר עברית המקבל ומלווה את הקבוצה בכל ההעברות.

אני דוחה את טענות התובעים כלפי הנתבעת ואינני סבור כי הנתבעת הפרה את התחייבותה כלפי התובעים.

בכתב התביעה טענו התובעים שהם אחרו לעלות על טיסת ההמשך והפסידו את ההנאה מהשיט באשמת הנתבעת. בדיון לפני צמצמו התובעים את טענותיהם לעיכוב בנמל התעופה. אולם, הסתבר מעבר לכל ספק כי העיכוב בנמל התעופה נגרם כתוצאה מאיחור בנחיתת הטיסה מהארץ וכי רוב חברי הקבוצה הפסידו את טיסת ההמשך, כך שבוודאי שלא ניתן להאשים בכך את הנתבעת.

אני מקבל את טענת הנתבעת כי התחייבה ל"נציג דובר עברית המקבל ומלווה את הקבוצה בכל ההעברות" מתוך כוונה לנציג אשר יקבל וילווה את חברי הקבוצה לכלי התחבורה שאמורים להעביר אותם למלונות, לאוניה ולשדות התעופה. אין זה סביר ואין זה אפשרי שהנתבעת תצמיד לכל אחד מחברי הקבוצה מלווה אשר יסייע לו בכל שלב משלבי הטיול, כולל בשלב ביקורת הגבולות.

בעדותם של התובעים בפני הסתבר שהדרך בה הוצגו הדברים בכתב התביעה לא הייתה מדויקת. בכתב התביעה טענו התובעים כי העיכוב בניו יורק נבע מכך שהנתבעת לא מסרה להם את שם המלון במיאמי ואי ידיעתם את השפה האנגלית. התובעים לא הזכירו ולו במילה את האיחור בטיסה מהארץ לניו יורק ואת העובדה שרוב חברי הקבוצה אחרו את טיסת ההמשך. התובעים גם לא טרחו לציין כי בסופו של דבר הם טסו יחד עם רוב חברי הקבוצה למיאמי. דברים אלה התבררו רק בדיון.יותר מכך, אפילו אם אי ידיעת שם המלון הייתה מעכבת את מעבר ביקורת הגבולות, התובעים לא הסבירו מדוע לא ביקשו עזרה מאיש מחברי הקבוצה האחרים.

התרשמתי שהתובעים הפריזו בטענותיהם והטיחו טענות לא מבוססות בנתבעת. כך, לדוגמה, בכתב התביעה צירפו התובעים לרשימת טענותיהם נגד הנתבעת כי הנאתם מהטיול נפגעה מכך שלא ירדו בנמלים השונים לאורך השיט ולא מצאו את חדר האוכל על האוניה. בדיון חזרו בהם התובעים מטענות אלה והודו שהם ידעו שהנתבעת לא הייתה צריכה לדאוג להם ללווי על האוניה או בנמלי העצירה של האוניה.דוגמה נוספת להפרזה בטענותיהם של התובעים היא לגבי משך הזמן ששהו בניו יורק, בכתב התביעה הם טענו לעיכוב של 4 שעות, כפי שאכן היה. אולם, בדיון טענה התובעת כי הם נאלצו להישאר 3 ימים בניו יורק ואילו בעלה, תובע 2, טען שהם נשארו לישון יום אחד בניו יורק וטסו למחרת. שתי טענות אלה אינן מדויקות.

גם אם פרשנותם של התובעים הייתה מתקבלת והייתי קובע כי הנתבעת הפרה את התחייבותה לסייע להם בהעברות, דבר שכאמור אינני מקבל, הרי שבדיון שהתקיים בפני הסתבר שלא נגרם לתובעים שום נזק. אמנם הם אחרו את טיסת ההמשך, אולם הסיבה לכך הייתה עיכוב בנחיתת טיסת אל על, ללא קשר להתנהלות התובעים או הנתבעת והם הצטרפו לטיסה אחרת ביחד עם רוב חברי הקבוצה.

סיכום

סוף דבר – התביעה נדחית.