בפני בקשה לקיום חקירתם הנגדית של שלושה עדים מטעם המבקשים, באמצעות כינוס וידאו – במערכת טלויזיה סגורה במקום מושבם של העדים בסין בפני נציג קונסולארי של מדינת ישראל שם. לחלופין – באמצעות חקירה מצולמת ומוקלטת ע"י ב"כ הצדדים במקום מושבם של העדים. לחלופי חלופין – בפני בית המשפט המוסמך במקום מושבם של העדים.
לטענת המבקשים, העדים הנם עדי מפתח בתביעתם המהותיים להוכחת הנזק, הם אינם בשליטתם של המבקשים, ואופיו של המשטר הסיני, מקום מושבם של העדים, מונע מהם לבוא ולהעיד בישראל. על העדים להגיש בקשה ליציאה מסין לישראל. העדים הנם אזרחי סין, החוששים מהגשת בקשה לקבלת אישור טיסה מסין לישראל, הן משום שמדינת ישראל נתפסת כמסוכנת בעיניים סיניות, הן משום שטיסה למדינה זרה כדי למסור עדות בבית משפט נתפסת כחריגה בעיניים סיניות והן משום שמדובר בתביעה כנגד בנק, אשר נחשב בסין כאורגן של המדינה.
לטענת המבקשים, עצם הגשת בקשה לאישור טיסה ע"י העדים לרשויות בסין בנסיבות אלו תחשוף את העדים להתנכלות מצד המדינה, ולכן הבהירו העדים למבקשים כי הם אינם חפצים להגיע לישראל ומוכנים למסור את עדותם באמצעות כינוס וידאו.
לטענת המשיבים, יש לדחות את הבקשה. המבקשים לא הוכיחו את הדין הזר כנדרש, העובדות המפורטות בבקשה אינן נתמכות בתצהיר ובכל מקרה מדובר בחשש ערטילאי בלבד, מבלי שהעדים ניסו להגיש בקשה ליציאה מסין. המשיבים צרפו לתגובתם חוו"ד של עו"ד סינית, ולפיה אזרח סיני המעוניין לצאת מהמדינה, יכול בקלות לבקש ולקבל דרכון ליציאה מהמדינה, ללא חקירה נוספת בענין (למעט סייגים אשר העדים אינם נופלים לגדרם). יתרה מכך, אחד העדים אינו אזרח סין, ולכן למרות האמור בבקשה, הוא אינו כפוף לחוק הסיני. נוכח מורכבות החקירה מבחינה טכנית (תצהירים ארוכים, הגשת מסמכים, הצורך בתרגום השאלות והתשובות) וחשיבות התרשמות ביהמ"ש ממהימנות העדים, יש לדחות את הבקשה.
הלכה היא, כי על בית משפט הדן בבקשה לשמיעת עדות באמצעות כינוס וידאו לבחון:
א.כי הבקשה הוגשה בתום לב;
ב.כי העדות המבוקשת רלוונטית לשאלה השנויה במחלוקת;
ג.כי קיימת סיבה טובה המונעת את בואם של העדים לישראל.
(ר' רע"א 3810/06 י. דורי את צ'קובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' שמאי גולדשטיין (מיום 24.9.07, "נבו" וההלכות שם).
בעניינינו, גם אם ההנחה היא כי הבקשה הוגשה בתום לב, וכי העדות המבוקשת רלוונטית לתיק שבפני, הרי שהמבקשים לא הוכיחו את היסוד השלישי – "סיבה טובה" המונעת את הגעתם של העדים ארצה.
אמנם, רוח הפסיקה האחרונה נוטה להגמיש את יישום התנאים דלעיל, אך יחד עם זאת נקבע, כי המבחנים הבסיסיים שרירים וקיימים (פרשת י. דורי לעיל).
לגופו של עניין, המבקשים חפצים להוכיח באמצעות העדים מר צ'אן וגב' פינג, כי המשיב 1 – הבנק, סיכל שכלולו של חוזה בין חברה סינית שבבעלת מר צ'אן לבין המבקשים, שמהותו רכישת המבקשת ע"י החברה הסינית, "עסקת זהב" כפי שכונתה ע"י המבקשים (התובעים) בכתב התביעה. העדה השלישית, גב' ליו, הינה אשת הקשר של המבקש 2 בסין ויכולה להעיד על היקף פעילותו בסין ומכאן הנזק שנגרם למבקש 2 כתוצאה ממעשי הבנק. המשיבים מאידך, טוענים כי העסקה בין החברה הסינית והמבקשים כלל לא התגבשה וכי מדובר בחוזה פיקטיבי אשר נועד לסייע למבקשים בתביעתם בישראל.
בנסיבות אלה, כאשר אמיתותו של הסכם בין שניים מהעדים למבקשים הינו לב ליבו של המחלוקת בין הצדדים (אך לא רק) ופועל יוצא מכך, להתרשמותו של בית המשפט מהעדים בגינם הוגשה הבקשה משקל מכריע בגורל התביעה, הרי שיש ליתן משקל רב לטענת המשיבים לעניין הצורך בהתרשמות בלתי אמצעית של בית המשפט מהעדים בנסיבות העניין.
בנוסף, כאמור, הבקשה אינה מגלה "סיבה טובה" המונעת את הגעתם של העדים ארצה. טענות המבקשים בדבר חששם של העדים להגיע ארצה נטענו בעלמא ללא ביסוס של ממש. המבקשים לא הציגו כל ראיה התומכת בטענתם בדבר סיכויים קלושים שבקשתם של העדים להגיע לישראל לצורך מתן עדות בתביעה תתקבל ע"י הרשויות בסין, וכי קיים חשש להתנכלויות כלפי העדים, ואיני מקבלת את נסיון המבקשים לטעון כי קיים חשש שרשויות סין יתייחסו לעדים כעשויים לגרום נזק לבטחון המדינה או לאינטרסים לאומיים של סין, רק בשל הגשת בקשה להעיד במדינת ישראל בתביעה שבפני (סע' 17 לתשובה).
לסיום יוער, כי על אנשי עסקים זרים (ולצורך הענין – סינים), אשר מנהלים עסקים מחוץ למדינותיהם, לקחת בחשבון כי ייתכן ויוזמנו להעיד בקשר לעסקיהם במדינה הזרה להם, על כל הטרחה הנובעת מכך.
אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪ + מע"מ.
ניתן היום, ד' תשרי תשע"א, 12 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.
חתימה