מחול(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

פסק דין

המחלוקת

1.העותר עומד לדין פלילי בבית המשפט המחוזי בחיפה, בעבירה של מגע עם סוכן חוץ, קשר לסייע לאויב במלחמה, סיוע לאויב במלחמה, וריגול. הוא שוהה במעצר עד תום משפטו. בבית המעצר הוא מוגדר כ"עציר בטחוני". עתירתו מכוונת כנגד תנאי הפגישה בינו לבין עורכי דינו בבית המעצר. פגישות אלה נערכות כאשר מחיצה מפרידה בינו לבין עורכי דינו, והתקשורת המילולית ביניהם נעשית באמצעות טלפון קווי. העותר מבקש לאפשר לו להיפגש עם עורכי דינו בחדר שיוחד לשם כך לעצירים שאינם ביטחוניים, משמע בלא מחיצה ובשיחה ישירה ולא טלפונית.

בעתירתו טען עוד העותר, כי מתקיימת האזנה (בסתר) לשיחותיו עם עורכי הדין, טענה ממנה הוא חזר בו, לאחר שב"כ המשיב הבהירה, כי לחשדו בדבר האזנה בסתר אין יסוד.

2.עתירת העותר נסמכת על זכותו להיוועץ בעורך דין, זכות שהוכרה כזכות יסוד, והריהי נפגעת בשל המגבלה שמציב המשיב, מגבלה שאיננה מאפשרת פגישה ראויה לשמה בין העותר למייצגיו בהליך הפלילי, עד כי הייצוג נפגע פגיעת אמת. לטעמו אין כל מקום להבחנה, בהקשר המדובר, בין עציר בטחוני לפלילי.

3.המשיב טוען בתורו, כי המגבלה המוטלת על פגישה בין עציר בטחוני לעורך דינו מעוגנת בפקודת הנציבות. הפגישה בין העותר לבין עורך הדין מתקיימת, ואם נפגעת איכות המפגש, אין היא כי אם פגיעה זעומה, ומכל מקום מידתית, ומעוגנת, כאמור, בדין. המשיב טוען עוד, כי בגדרו של הדין יש בידי העותר לפנות אליו בבקשה להסרת המגבלה על פגישה ספציפי, ואם ישכנע כי עניינו עשוי להוות חריג לכלל, כי אז אפשר וייענה בחיוב.

על כך משיב העותר, כי אין הוא יכול לומר, כי מקרהו הינו בבחינת חריג. טעמו להסרת המגבלה איננו טעם מיוחד המכוון למפגש ספציפי, כי אם לפגישה עם עורכי הדין באשר היא, משום הפגיעה שפוגעת המגבלה שמטילה פקודת הנציבות בזכות להיוועץ עם עורך דין.

דיון

4.זכותו של עצור להיוועץ בעורך דין הוכרה בשיטתנו כזכות יסוד (ראו למשל: ע"פ 307/60 יסין נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יז(3) 1541 (1963); ע"פ 533/82 זכאי נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(3) 57 (1984); ע"פ 6613/99 סמירק נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 529 (2002); ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי, תקדין (2006)). חשיבותה נעוצה בהיותה מרכיב חשוב בקיומו של הליך פלילי הוגן, שהזכות כי יתקיים הוכרה כזכות יסוד כשהיא לעצמה (השוו: ע"פ 9956/05 שי נ' מדינת ישראל, תקדין (2009)). פגיעה בזכות זו כמוה כפגיעה בכבודו של אדם (בג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ' כנסת ישראל, פ"ד נט(2) 481 (2005)).

5.על חשיבות זכותו של עציר להיוועץ בעורך דין יכולנו ללמוד גם מתוך הוראות חוק שונות, ובהן חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (ראו למשל פרק ב' לחוק), וחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995.

6.דבר חקיקה אחר שנדרש לזכותו של עציר להיפגש עם עורך דין, וחשיבותו לענייננו רבה, מהווה פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן – "פקודת בתי הסוהר"), העוסקת בפגישה בין עציר לבין עורך דינו בתוך מתקן כליאה. ס"ק 45(א) לפקודה זו קובע את זכותו של עציר "להיפגש עם עורך דין לשם קבלת שירות מקצועי", אך בס"ק (ב) מוסיף:

"פגישת אסיר עם עורך דין תיעשה ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות הדברים והמסמכים שיוחלפו בפגישה, אך באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו של האסיר."

7.סעיף 80א לפקודת בתי הסוהר הסמיך את נציב בתי הסוהר להוציא הוראות כלליות, "שיקבעו עקרונות לענין ארגון השירות, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת בו והבטחת פעולתו התקינה...". ואמנם, הנציב עשה שימוש בהסמכה זו שהסמיכו המחוקק והתקין פקודת נציבות שמספרה 04.34.00 (וכותרתה "מתן שירות מקצועי לאסירים ועצורים ע"י עורכי דין"), ובסעיף 20 שבה היא מגדירה כיצד תיעשה פגישה בין אסיר/עציר לעורך דין, לאמור:

"א.בפגישה בין אסיר/עצור לעורך דינו שיש לה קשר ענייני לשירות המקצועי שנותן עורך דין יהיו נוכחים רק האסיר ועורך דינו. הפגישה תיערך באופן המבטיח את סודיות חילופי הדברים בין עורך הדין והאסיר/עצור ולא ימצא סוהר או אדם אחר בטווח שמיעה.

ב.בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן א', על מנת לאפשר פיקוח על תנועות האסיר/עצור, ניתן להציב סוהר בטווח ראייה של האסיר ועורך דינו במרחק שיאפשר גישה מיידית אל האסיר/עצור בעת הצורך.

ג.ככלל מפגשי אסיר/עצור ביטחוני עם עו"ד ייערך עם מחיצה. מפקד בית סוהר רשאי להורות, במקרים חריגים, על קיום מפגש כאמור ללא מחיצה.

ד.ככלל מפגשי אסיר/עצור שאינו ביטחוני עם עו"ד יערך ללא מחיצה. מפקד בית סוהר רשאי להורות על קיום מפגש כאמור עם מחיצה במקרים בהם יתעורר חשש מבוסס להעברת חומר אסור ע"י עוה"ד לאסיר/עצור או לפגיעה בעוה"ד או לחריגה אחרת מפקודות שב"ס.

(השגיאות במקור – א.א.)

וראו פקודת נציבות מספר 03.02.00, שעניינה/כותרתה "כללים ביחס לאסירים ביטחוניים". סעיף 17כב' לפקודה זו חוזר על הוראות הפקודה שהזכרנו מעלה.

8.הנה כי כן, פקודת בתי הסוהר קובעת את שקבע בית המשפט העליון זה מכבר. היא מבקשת לממש את זכותו של אסיר להיפגש עם עורך דין, בעת שהאסיר שוהה במתקן כליאה, כשהיא מתנה את הפגישה בתנאי אחד, קרי "באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו של האסיר" (ס"ק 45(ב) לפקודת בתי הסוהר). אלא שכאן באות פקודות הנציבות שהוזכרו מעלה, ומבחינות בין אסיר/עציר בטחוני לשאינו כזה, וקובעות ביחס לאסיר/עציר בטחוני כלל, לפיו המפגש ייעשה כשמחיצה מפרידה בין עורך הדין ולקוחו, כשהחריג לכלל נותן שיקול דעת למפקד בית הסוהר, בעוד שביחס לאסיר/עציר פלילי נקבע כלל הפוך.