זוהר נ' חברת תיירות בע"מ

פסק דין

התובע מלין על הנתבעת על כך שהוא הזמין אצלה חבילת נופש בברצלונה החל מתאריך 16/9/09 ועד 22/9/09 , וכי בשעות המאוחרות של יום 21/9/09 כאשר נכנס ללובי של המלון באקראי, לא מצא כל הודעה בדבר הטיסה חזרה ארצה , והוא סבר לתומו כי באותו לילה הוא ואשתו עוד ישנו במלון וכי יטוסו ארצה רק למחרת היום , אך לתדהמתו גילה כי הטיסה חזרה ארצה מתבצעת באותו לילה שעה 23:50 .

התובע מתאר בכתב התביעה את תלאותיו, כיצד הוא גישש באפלה ,תרתי משמע, לאחר שנאמר לו כי הטיסה עומדת לצאת מברצלונה באותו לילה , וכי עליו להגיע לשדה התעופה במונית, , וכיצד הוא נסע לשדה התעופה בחופזה , בלי לדעת לאיזה טרמינל לפנות, ומתאר את רגעי החרדה שלו ושל אשתו.

התובע טוען כי חופשתו התקצרה למעשה ביום אחד, שכן הוא הזמין חופשה מיום 16/9/09 ועד 22/9/09 , וכי הוא למעשה טס חזרה ארצה ביום 21/9/09 בשעה 23:50 .

התובע לא גילה במהלך טיעונו הרגשני , כי הטיסה המיועדת שלו חזרה ארצה היתה קבוע לשעה00:50 , חמישים דקות לאחר חצות הלילה בין 21/ ל 22/9 .

הדבר התברר רק לאחר ששמעתי את טענות נציג הנתבעת , והתובע נאלץ לאשר זאת .

אם כן קודם לכל יש לציין כי הענין של התובע אינו כצעקתו. אין מדובר בקיצור חופשה ליום שלם, ואין מדובר בהפחתה של לילה אחד במלון בו התאכסן התובע. מלכתחילה ידע התובע שעליו לטוס ארצה בלילה וכי הטיסה מיועדת לשעה 00:50 . נוסע האמור לטוס בשעה 00:50 , ועל פי הנהלים אמור להיות בשדה התעופה עד ל שעה 23 באותו ערב . אין לו זכות לשהות במלון לילה נוסף רק מכיוון שבכרטיס הטיסה מצוין תאירך חזרה המציין את כל היום של המחר.

התובע ניסה להתחכם בטיעוניו לפני כאשר הוא טען כי מכיוון שהוא אמור לטוס חזרה ארצה ביום 22/9/09 , אז חזרתו ארצה בשעה 23:50 ביום קודם מהווה הפסד של יום שלם עבורו וכי יש לחשב את המועדים על פי השעון המקומי .

כל אשר קרה במקרה זה בפועל, הינו הקדמת הטיסה בשעה אחת בלבד, ואם התובע סבר אחרת, אין לו להלין על הנתבעת שהיא חשבה נכון והוא חשב באופן מוטעה .

הקדמת טיסה בשעה אחת, איננה לטעמי הפרה של ההסכם בין התובע לנתבעת, שכן מדובר בטיסת צ'רטר, אשר מן המפורסמות הוא כי אין בה מועדים מדויקים , וכמובן הכול על פי מבחן הסבירות.

התובע לא הוכיח כי נגרם לו נזק או הפסד כלשהוא , או שהנאתו נפגמה בצורה כלשהיא בגין הקדמת הטיסה בשעה אחת.

התובע למעשה נפל במלכודת שהוא בעצמו יצר שעה שסבר כי טיסה ביום 22/9/09 , משמעה שהיה ללילה שלם נוסף וטיסה רק למחרת, ולא שם לב או לא רצה לראות את שעת הטיסה חזרה , 00:50 .

זוהי תביעה קטנונית, מתחכמת , ואין בה כל ממש , והיא מהווה ניסיון , כחלק מתופעה שלצערנו קנתה לה שביתה במחוזותינו, שנוסע מסוים מכין את עצמו לתביעה , כבר לפני חזרתו ארצה מטיול או נסיעה , בבחינת ניסיון להוציא מספק השירות כספים שלא מגיעים, כאומר " ננסה , אם נצליח , מה טוב, ואם נפסיד, לא הפסנו כלום, שכן בסך הכול מדובר באגרה של 50 ₪ ".

סבורני שכאן המקום לאותת לכל אותם אנשים המגישים תביעות כאלה, שלא עוד, ושאין כל כדאיות להגיש תביעות ללא כל בסיס , רק משום שהאגרה כה זעומה , ואינה עולה יותר ממחיר של כרטיס פיס רגיל, .

אני דוחה את התביעה .

התובע ישלם לנתבעת הוצאות המשפט בסכום של 1500 ₪

ניתן היום, כ"ה אב תש"ע, 05 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.